1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:01:26,375 --> 00:01:27,208 ‫אמנדה?‬ 4 00:01:28,875 --> 00:01:29,791 ‫מה את עושה?‬ 5 00:01:30,583 --> 00:01:32,582 ‫לא הצלחתי להירדם.‬ 6 00:01:32,666 --> 00:01:35,791 ‫וכידוע לך, הייתה לנו כזו שנה נוראית, ‬ 7 00:01:35,875 --> 00:01:39,124 ‫ונראה שאני רק עובדת, ‬ ‫יום אחר יום, בלי לשים לב.‬ 8 00:01:39,208 --> 00:01:41,916 ‫ואתה כל הזמן חרד לגבי העבודה שלך‬ 9 00:01:42,000 --> 00:01:44,916 ‫בגלל כל הקיצוצים. אז נכנסתי לאינטרנט הבוקר‬ 10 00:01:45,000 --> 00:01:47,125 ‫ושכרתי לנו בית יפהפה ליד החוף.‬ 11 00:01:47,708 --> 00:01:50,832 ‫וזאת הייתה ממש מציאה, ‬ ‫אפילו שזאת עדיין העונה.‬ 12 00:01:50,916 --> 00:01:53,707 ‫רגע, את אורזת?‬ 13 00:01:53,791 --> 00:01:55,750 ‫כן. חשבתי להתחיל מוקדם.‬ 14 00:01:56,750 --> 00:01:58,458 ‫רגע. אני לא מבין.‬ 15 00:01:59,625 --> 00:02:01,000 ‫למתי שכרת בית?‬ 16 00:02:01,791 --> 00:02:03,291 ‫להיום.‬ 17 00:02:03,375 --> 00:02:05,124 ‫חשבתי שאם אעשה הזמנה‬ 18 00:02:05,208 --> 00:02:07,875 ‫ואארוז, ייגמרו רוב הסיבות לסרב.‬ 19 00:02:09,541 --> 00:02:12,832 ‫אה, והדפסתי לך מהאתר את הדף הקטן הזה ששם.‬ 20 00:02:12,916 --> 00:02:15,582 ‫הוא ליד הקפה שלך, ‬ ‫שהוכן בדיוק כמו שאתה אוהב.‬ 21 00:02:15,666 --> 00:02:17,916 ‫לא רציתי להעיר את הילדים, ‬ ‫אז עוד לא ארזתי להם.‬ 22 00:02:18,000 --> 00:02:21,624 ‫אבל בכנות, אני חושבת שהם ממש יתלהבו מזה.‬ 23 00:02:21,708 --> 00:02:26,041 ‫טוב, את מכירה אותי, ‬ ‫אני תמיד בעד חופשה קטנה.‬ 24 00:02:26,125 --> 00:02:29,500 ‫בייחוד עם הילדים. לא עשינו את זה מזמן.‬ 25 00:02:31,666 --> 00:02:35,041 ‫אבל תעזרי לי פה, מותק. כאילו... למה היום?‬ 26 00:02:38,333 --> 00:02:42,125 ‫כשלא הצלחתי לחזור לישון‬ ‫הבוקר, באתי לכאן, ‬ 27 00:02:43,166 --> 00:02:44,624 ‫כדי לצפות בזריחה.‬ 28 00:02:44,708 --> 00:02:46,832 ‫וראיתי את כל האנשים האלה‬ 29 00:02:46,916 --> 00:02:50,791 ‫מתחילים את היום בכזאת נחישות. כזה מרץ.‬ 30 00:02:51,833 --> 00:02:53,291 ‫הכול במאמץ...‬ 31 00:02:54,583 --> 00:02:56,583 ‫לפתח את עצמם.‬ 32 00:02:57,583 --> 00:02:59,250 ‫לפתח את העולם.‬ 33 00:03:00,666 --> 00:03:02,708 ‫הרגשתי בת מזל שאני חלק מזה.‬ 34 00:03:04,875 --> 00:03:06,250 ‫אבל אז נזכרתי...‬ 35 00:03:07,666 --> 00:03:09,333 ‫מה טיבו האמיתי של העולם. ‬ 36 00:03:11,166 --> 00:03:14,000 ‫והגעתי לתובנה מדויקת יותר.‬ 37 00:03:17,458 --> 00:03:18,916 ‫אני ממש שונאת אנשים.‬ 38 00:03:19,708 --> 00:03:25,666 ‫- להשאיר את העולם מאחור -‬ 39 00:04:47,791 --> 00:04:49,499 ‫"להשאיר את העולם מאחור."‬ 40 00:04:49,583 --> 00:04:51,624 ‫לפחות זה מה שהיה כתוב בתיאור הנכס.‬ 41 00:04:51,708 --> 00:04:53,291 ‫איזה כיף! איסט המפטון?‬ 42 00:04:53,375 --> 00:04:56,957 ‫לא. זו עיירה קטנה וחמודה.‬ ‫נראה לי שקוראים לזה "כפריר".‬ 43 00:04:57,041 --> 00:04:58,249 ‫היא עד כדי כך חמודה.‬ 44 00:04:58,333 --> 00:05:03,416 ‫היא הרבה יותר קרובה לעיר, ‬ ‫ועדיין רחוקה מאוד מכולם.‬ 45 00:05:03,500 --> 00:05:05,832 ‫נשמע שזה בדיוק מה שאת צריכה כרגע.‬ 46 00:05:05,916 --> 00:05:09,416 ‫אחרי שתעני על כמה שאלות‬ ‫לגבי החשבון של "קונפיקטורה"?‬ 47 00:05:09,500 --> 00:05:11,291 ‫בבקשה?‬ 48 00:05:21,708 --> 00:05:22,666 ‫הפלצת?‬ 49 00:05:23,208 --> 00:05:24,333 ‫ארצ'י, תעזוב אותה.‬ 50 00:05:24,833 --> 00:05:28,207 ‫אבא, לא אכפת לי שהיא הפליצה.‬ ‫אכפת לי שהיא משקרת לגבי זה.‬ 51 00:05:28,291 --> 00:05:30,082 ‫אנו עורכות לפיבי מסיבת רווקות.‬ 52 00:05:30,166 --> 00:05:32,333 ‫כן. סליחה, בנים. המתקן הזה נסגר.‬ 53 00:05:42,625 --> 00:05:44,750 ‫כן, בסדר. בטח.‬ 54 00:05:47,708 --> 00:05:50,916 ‫אבא, כשנחזור לעיר, ‬ ‫תוכל לקחת אותי לבית הקפה מ "חברים"?‬ 55 00:05:52,875 --> 00:05:56,250 ‫אני לא חושב שהוא באמת קיים, מותק.‬ ‫זו רק תפאורה.‬ 56 00:05:58,541 --> 00:06:00,500 ‫- יציאה 76‬ ‫פוינט קומפורט -‬ 57 00:06:37,125 --> 00:06:38,250 ‫נתחרה לבריכה.‬ 58 00:06:38,750 --> 00:06:45,125 ‫- חלק ראשון: ‬ ‫הבית -‬ 59 00:06:50,000 --> 00:06:51,249 ‫זה נחמד.‬ 60 00:06:51,333 --> 00:06:52,458 ‫הוא יפהפה.‬ 61 00:06:57,083 --> 00:06:58,041 ‫- ברוכים הבאים -‬ 62 00:07:11,125 --> 00:07:14,041 ‫נראה שיש לנו כאן אלכוהול איכותי.‬ 63 00:07:16,083 --> 00:07:17,791 ‫כתוב כאן שהוא לא בשבילנו.‬ 64 00:07:20,125 --> 00:07:21,125 ‫היה שווה לנסות.‬ 65 00:07:29,500 --> 00:07:31,416 ‫הסיסמה לאינטרנט היא מגילה.‬ 66 00:07:32,208 --> 00:07:35,333 ‫הבעלים בטח עובד באבטחת סייבר.‬ 67 00:07:36,208 --> 00:07:38,000 ‫הילדים נראים מאושרים כל כך.‬ 68 00:07:42,083 --> 00:07:43,791 ‫אני אביא את הדברים מהמכונית.‬ 69 00:07:43,875 --> 00:07:46,916 ‫כשתסיים, אולי אקפוץ העירה‬ ‫כדי לקנות מצרכים.‬ 70 00:09:10,291 --> 00:09:16,541 ‫- שוק פוינט קומפורט -‬ 71 00:09:49,916 --> 00:09:51,333 ‫מנסה להשיג שלשה...‬ 72 00:09:53,875 --> 00:09:55,458 ‫ולהמשיך את הרצף.‬ 73 00:10:00,166 --> 00:10:03,041 ‫הן לא שלי. אני נשבע. הן לא שלי.‬ 74 00:10:03,125 --> 00:10:04,583 ‫תירגע. אני קניתי אותן.‬ 75 00:10:05,500 --> 00:10:07,374 ‫אתה אוהב להגניב אחת פה ושם.‬ 76 00:10:07,458 --> 00:10:09,374 ‫אנחנו בחופשה, אז חשבתי, למה לא?‬ 77 00:10:09,458 --> 00:10:12,749 ‫אני רוצה שתיהנה.‬ ‫רק שהילדים לא יראו אותך.‬ 78 00:10:12,833 --> 00:10:14,833 ‫טוב. היי.‬ 79 00:10:15,500 --> 00:10:18,208 ‫יש לי רעיון לבילוי אחר.‬ 80 00:10:21,041 --> 00:10:21,875 ‫אולי?‬ 81 00:10:26,458 --> 00:10:28,958 ‫יש לנו 15 דקות עד שהם יתחננו ללכת לחוף.‬ 82 00:10:29,875 --> 00:10:30,875 ‫אני לא צריך יותר.‬ 83 00:10:50,208 --> 00:10:57,208 ‫- ברוכים הבאים לצ'ארלסטון הארבור -‬ 84 00:11:20,166 --> 00:11:21,249 ‫קרם הגנה?‬ 85 00:11:21,333 --> 00:11:22,166 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 86 00:11:24,708 --> 00:11:26,458 ‫החוף כולו לרשותנו.‬ 87 00:11:51,625 --> 00:11:52,625 ‫תראה את הספינה.‬ 88 00:11:56,416 --> 00:11:57,291 ‫כל כך גדולה.‬ 89 00:12:15,541 --> 00:12:17,041 ‫- טיילור‬ ‫מצורפת תמונה -‬ 90 00:12:19,041 --> 00:12:19,874 ‫- סאג הארבור -‬ 91 00:12:19,958 --> 00:12:22,207 ‫היי, אימא, טיילור שלחה מיקום.‬ 92 00:12:22,291 --> 00:12:24,416 ‫תוכלי לבדוק כמה רחוק הבית שלה?‬ 93 00:12:25,791 --> 00:12:26,749 ‫פשוט תסתכלי.‬ 94 00:12:26,833 --> 00:12:30,291 ‫אמרת שאולי נוכל לנסוע לשם. אז אולי?‬ 95 00:12:31,291 --> 00:12:33,791 ‫זה סאג הארבור.‬ ‫זה במרחק שעה לפחות, מותק.‬ 96 00:12:33,875 --> 00:12:34,875 ‫היא מתקרבת.‬ 97 00:12:35,458 --> 00:12:36,958 ‫מי מתקרבת?‬ ‫-הספינה.‬ 98 00:12:37,458 --> 00:12:41,291 ‫כן. היא יפהפייה.‬ ‫נראית כמו מכלית נפט.‬ 99 00:12:42,541 --> 00:12:43,791 ‫כנראה יש נמל בסביבה.‬ 100 00:12:43,875 --> 00:12:48,750 ‫קראתי ב "אטלנטיק" שבניו יורק נמצא‬ ‫אחד המפרצים הטבעיים הגדולים בעולם.‬ 101 00:13:12,666 --> 00:13:13,583 ‫את בסדר, רוז?‬ 102 00:13:14,125 --> 00:13:16,166 ‫אני חושבת שהספינה מתקדמת לעברנו.‬ 103 00:13:16,833 --> 00:13:18,041 ‫מה אמרת, חמודה?‬ 104 00:13:27,916 --> 00:13:28,750 ‫קליי?‬ 105 00:13:31,375 --> 00:13:32,208 ‫קליי.‬ ‫-כן.‬ 106 00:13:37,208 --> 00:13:39,625 ‫וואו. היא ממש מתקרבת, מה?‬ 107 00:13:41,291 --> 00:13:42,500 ‫זה בעייתי בעיניך?‬ 108 00:13:43,750 --> 00:13:46,750 ‫לא, בחייך. היא תעצור. היא חייבת.‬ 109 00:13:49,500 --> 00:13:50,333 ‫נכון?‬ 110 00:13:54,625 --> 00:13:57,457 ‫תתעורר. ארצ'י, קדימה, חבר.‬ ‫תעזור לנו לארוז.‬ 111 00:13:57,541 --> 00:13:59,458 ‫כבר הולכים? למה?‬ 112 00:14:00,333 --> 00:14:01,207 ‫לכל הרוחות.‬ 113 00:14:01,291 --> 00:14:02,625 ‫אלוהים, ארצ'י, בוא.‬ 114 00:14:05,541 --> 00:14:06,750 ‫קדימה! רוצו!‬ 115 00:14:17,666 --> 00:14:19,541 ‫- וייט ליון -‬ 116 00:14:56,958 --> 00:14:58,666 ‫קדימה, תמשיכו ללכת, חבר'ה.‬ 117 00:14:58,750 --> 00:15:00,749 ‫סליחה, אדוני השוטר. מה קרה?‬ 118 00:15:00,833 --> 00:15:04,124 ‫כמה ספינות עלו על שרטון לאורך החוף‬ ‫בגלל מערכת הניווט.‬ 119 00:15:04,208 --> 00:15:05,666 ‫מצטער, אני צריך שתתקדמו.‬ 120 00:15:06,958 --> 00:15:08,041 ‫תתקדמו, חבר'ה.‬ 121 00:15:09,083 --> 00:15:12,958 ‫- וייט ליון -‬ 122 00:15:21,791 --> 00:15:22,833 ‫יש כאן "סטארבקס".‬ 123 00:15:26,791 --> 00:15:29,749 ‫רציתי לקרוא על מה שקרה בחוף, ‬ ‫אבל האינטרנט לא עובד.‬ 124 00:15:29,833 --> 00:15:31,499 ‫נראה לך שצריך לאפס את הנתב?‬ 125 00:15:31,583 --> 00:15:35,041 ‫מצטער, אין לי איך לעזור לך.‬ ‫את האשפית הטכנולוגית, לא אני.‬ 126 00:15:35,125 --> 00:15:37,416 ‫את יודעת, גם הטלוויזיה לא עובדת.‬ 127 00:15:37,916 --> 00:15:40,000 ‫ניסיתי להציץ במשחק, אבל אין קליטה.‬ 128 00:15:40,958 --> 00:15:42,749 ‫עדיין תרצי המבורגרים הערב?‬ 129 00:15:42,833 --> 00:15:44,375 ‫כן, אני זורמת.‬ 130 00:15:47,666 --> 00:15:51,082 ‫בינתיים, נראה שהילדים לגמרי שכחו מזה, ‬ 131 00:15:51,166 --> 00:15:53,124 ‫כאילו זה משהו שהם ראו בסדרה.‬ 132 00:15:53,208 --> 00:15:55,000 ‫הם כבר המשיכו לפרק הבא.‬ 133 00:16:01,083 --> 00:16:01,916 ‫קליי.‬ 134 00:16:03,333 --> 00:16:04,166 ‫בוא הנה, תראה.‬ 135 00:16:08,416 --> 00:16:10,083 ‫וואו.‬ 136 00:16:12,333 --> 00:16:15,250 ‫זה סימן טוב. לראות איילים.‬ 137 00:16:16,916 --> 00:16:19,375 ‫לפחות לפי המיתולוגיה המסו-אמריקנית.‬ 138 00:16:24,000 --> 00:16:25,666 ‫תעזרי לי?‬ 139 00:16:29,333 --> 00:16:32,083 ‫מה... כן, אני באה לעזור.‬ 140 00:17:12,208 --> 00:17:15,750 ‫- אתה לא מחובר.‬ ‫בדוק את החיבור. -‬ 141 00:17:22,416 --> 00:17:25,707 ‫לא, לא ככה. לא את האמצעי.‬ ‫-לא. אני הולכת על האמצעי.‬ 142 00:17:25,791 --> 00:17:29,791 ‫כי זה יקשה עליך. וזאת מטרתי בחיים, לא?‬ 143 00:17:37,916 --> 00:17:39,666 ‫את לוקחת עוד? תמלאי לי?‬ 144 00:17:41,041 --> 00:17:44,457 ‫בטח, אבל נראה לי שאני סיימתי.‬ ‫אני צריכה כוס מים, ‬ 145 00:17:44,541 --> 00:17:47,000 ‫אחרת יהיה לי חתיכת הנגאובר מחר.‬ 146 00:17:47,833 --> 00:17:52,000 ‫היי, זוכרת את הסטודנטית שלי‬ ‫שהוציאה לאור ספר בשנה שעברה? מריה מילר?‬ 147 00:17:52,833 --> 00:17:56,791 ‫היא רוצה שאני‬ ‫אכתוב את ההקדמה לספר השני שלה.‬ 148 00:17:57,625 --> 00:18:00,749 ‫כאילו, את יודעת, היא אומרת‬ ‫שאני סוג של השראה ענקית.‬ 149 00:18:00,833 --> 00:18:02,999 ‫אני אף פעם לא בטוח אם המסר שלי עובר, ‬ 150 00:18:03,083 --> 00:18:04,458 ‫ואז משהו כזה קורה...‬ 151 00:18:08,166 --> 00:18:09,166 ‫שמעת את זה?‬ 152 00:18:10,291 --> 00:18:13,166 ‫הספר השני שלה הוא מעין חקר‬ 153 00:18:13,250 --> 00:18:17,749 ‫של התקשורת כאמצעי בריחה ושיקוף.‬ 154 00:18:17,833 --> 00:18:20,666 ‫וזו סתירה שהיא מצליחה ליישב.‬ 155 00:18:21,166 --> 00:18:22,083 ‫יש פה מישהו.‬ 156 00:18:23,583 --> 00:18:24,708 ‫תביא מחבט.‬ 157 00:18:25,708 --> 00:18:26,750 ‫מחבט?‬ ‫-כן.‬ 158 00:18:27,833 --> 00:18:29,041 ‫למה שיהיה לי מחבט?‬ 159 00:18:36,625 --> 00:18:37,833 ‫סליחה. הלו?‬ 160 00:18:40,583 --> 00:18:42,791 ‫זה בטח כלום. אני אטפל בזה.‬ 161 00:18:45,875 --> 00:18:47,582 ‫בעצם, יודעת מה? תביאי טלפון.‬ 162 00:18:47,666 --> 00:18:49,000 ‫את יודעת, ליתר ביטחון.‬ 163 00:18:54,583 --> 00:18:56,041 ‫מצטער להפריע.‬ 164 00:18:56,875 --> 00:18:58,125 ‫שלום. היי.‬ 165 00:18:59,375 --> 00:19:01,625 ‫מצטער להפריע.‬ ‫-למקרה שלא ידעת.‬ 166 00:19:04,375 --> 00:19:05,291 ‫אפשר לעזור לכם?‬ 167 00:19:05,375 --> 00:19:08,791 ‫אני יודע שמאוחר.‬ ‫דפיקה בדלת, באזור כזה מרוחק.‬ 168 00:19:09,500 --> 00:19:12,541 ‫הוא התקשה להחליט‬ ‫באיזו דלת לדפוק, בחזית או בצד, ‬ 169 00:19:12,625 --> 00:19:14,249 ‫וההתלבטות נמשכה זמן מה.‬ 170 00:19:14,333 --> 00:19:16,832 ‫חשבתי לנסות את הדלת הצדדית כי יש שם זכוכית‬ 171 00:19:16,916 --> 00:19:19,500 ‫ויכולתם לראות אותנו ולהבין שאנחנו סתם...‬ 172 00:19:20,666 --> 00:19:22,000 ‫את בטח אמנדה.‬ 173 00:19:23,416 --> 00:19:25,000 ‫אמנדה סנדפורד, נכון?‬ 174 00:19:27,333 --> 00:19:28,957 ‫אתם מכירים?‬ 175 00:19:29,041 --> 00:19:31,291 ‫לא, לא יצא לנו להיפגש פנים אל פנים.‬ 176 00:19:31,375 --> 00:19:33,333 ‫אני ג"ה. ג "ה סקוט.‬ 177 00:19:35,125 --> 00:19:38,249 ‫ג'ורג'. הוא ג'ורג'.‬ ‫ככה זה מופיע באימייל שלו.‬ 178 00:19:38,333 --> 00:19:41,375 ‫תסלחו לי. שכחתי.‬ 179 00:19:42,000 --> 00:19:44,333 ‫לכן העדפתי את החיים לפני עידן האינטרנט, ‬ 180 00:19:44,833 --> 00:19:48,124 ‫כי היינו מדברים בטלפון, ‬ ‫היית מזהה את הקול שלי‬ 181 00:19:48,208 --> 00:19:49,708 ‫ויודעת שזה הבית שלנו.‬ 182 00:19:52,791 --> 00:19:53,707 ‫סליחה?‬ 183 00:19:53,791 --> 00:19:58,375 ‫זה הבית שלנו.‬ ‫אני אותו ג'ורג' שאיתו התכתבת.‬ 184 00:19:59,583 --> 00:20:01,666 ‫לא, אני זוכרת את השם, פשוט...‬ 185 00:20:03,500 --> 00:20:05,833 ‫זה... זה הבית שלכם?‬ 186 00:20:11,375 --> 00:20:13,541 ‫סליחה. אתם חושבים שנוכל להיכנס?‬ 187 00:20:13,625 --> 00:20:16,166 ‫כן. בטח. כן, תיכנסו.‬ 188 00:20:16,250 --> 00:20:18,250 ‫כן. נהיה קר פתאום.‬ 189 00:20:22,916 --> 00:20:24,749 ‫אני מבין שזה בטח מוזר לכם‬ 190 00:20:24,833 --> 00:20:27,333 ‫שהופענו כאן ככה בהפתעה.‬ 191 00:20:28,166 --> 00:20:31,500 ‫היינו מתקשרים, אבל הטלפונים לא עובדים.‬ 192 00:20:32,291 --> 00:20:34,833 ‫כן, אין לי קליטה בטלפון.‬ 193 00:20:35,416 --> 00:20:37,500 ‫כמעט כאילו אנחנו דוברים אמת.‬ 194 00:20:41,166 --> 00:20:42,707 ‫היי. אני קליי.‬ 195 00:20:42,791 --> 00:20:43,916 ‫רות.‬ ‫-היי.‬ 196 00:20:44,000 --> 00:20:45,416 ‫ואני ג "ה, שוב.‬ ‫-ג "ה.‬ 197 00:20:45,500 --> 00:20:46,708 ‫קליי, נעים מאוד.‬ ‫-כן.‬ 198 00:20:47,666 --> 00:20:50,332 ‫אולי נשב?‬ 199 00:20:50,416 --> 00:20:51,791 ‫ואתם יודעים, נדבר.‬ 200 00:20:51,875 --> 00:20:53,374 ‫הילדים ישנים.‬ 201 00:20:53,458 --> 00:20:56,541 ‫לא הייתי דואג מאוד.‬ ‫ארצ'י לא יתעורר גם מפצצת אטום.‬ 202 00:20:56,625 --> 00:20:58,875 ‫אתם יודעים? בואו נעבור למטבח.‬ 203 00:21:04,375 --> 00:21:08,708 ‫הערב היינו בקונצרט‬ ‫של התזמורת הסימפונית בברונקס. יצא לכם?‬ 204 00:21:10,458 --> 00:21:11,291 ‫לא.‬ 205 00:21:11,375 --> 00:21:13,249 ‫ההפקות שלהם ברמה אחרת לגמרי.‬ 206 00:21:13,333 --> 00:21:15,541 ‫הוא חבר במועצת המנהלים של הפילהרמונית.‬ 207 00:21:15,625 --> 00:21:18,874 ‫הוא אוהב לעודד את כל מי שהוא מכיר‬ ‫להתעניין במוזיקה קלסית.‬ 208 00:21:18,958 --> 00:21:21,875 ‫אז במילים אחרות, אני ילדה בת מזל.‬ 209 00:21:24,708 --> 00:21:26,333 ‫אכפת לכם שאקח כוס מים?‬ 210 00:21:26,916 --> 00:21:29,166 ‫לא, בבקשה.‬ 211 00:21:30,083 --> 00:21:33,541 ‫בכל אופן, נסענו בחזרה העירה, הביתה, ‬ 212 00:21:33,625 --> 00:21:35,666 ‫ואז קרה משהו.‬ 213 00:21:35,750 --> 00:21:37,249 ‫הפסקת חשמל.‬ 214 00:21:37,333 --> 00:21:38,250 ‫הפסקת חשמל?‬ 215 00:21:39,208 --> 00:21:41,166 ‫נראה שהתאורה עובדת בסדר גמור.‬ 216 00:21:44,125 --> 00:21:47,666 ‫בדיוק, אז חשבנו לעצמנו...‬ 217 00:21:49,666 --> 00:21:54,082 ‫בהתחשב בכל מה שכנראה קורה‬ ‫בעיר כרגע, אנחנו לא...‬ 218 00:21:54,166 --> 00:21:57,541 ‫הדירה בקומה 14 והוא לא יכול‬ ‫לטפס 14 קומות בגלל הברך שלו.‬ 219 00:21:58,416 --> 00:21:59,666 ‫וגם, הרמזורים נכבו.‬ 220 00:21:59,750 --> 00:22:02,208 ‫היינו יושבים שעות בפקקים‬ ‫אילו נסענו הביתה.‬ 221 00:22:03,083 --> 00:22:07,207 ‫אז הייתה הפסקת חשמל והחלטתם לנסוע עד לכאן?‬ 222 00:22:07,291 --> 00:22:10,791 ‫הכבישים האלה מוכרים.‬ ‫בקושי השקעתי בזה מחשבה.‬ 223 00:22:11,500 --> 00:22:13,874 ‫כשראינו שהאורות דולקים, הסתכלתי על רות...‬ 224 00:22:13,958 --> 00:22:16,166 ‫והוא אמר שיהיה רגוע יותר אם נשהה כאן.‬ 225 00:22:16,916 --> 00:22:19,000 ‫אתם יודעים, בבית שלו.‬ 226 00:22:20,958 --> 00:22:25,541 ‫רגע. אתם רוצים לשהות כאן?‬ ‫אבל... אנחנו שוהים פה.‬ 227 00:22:25,625 --> 00:22:28,916 ‫בהתחשב בנסיבות, חשבנו שאולי תגלו הבנה.‬ 228 00:22:30,583 --> 00:22:33,333 ‫כמובן. כן. פשוט...‬ 229 00:22:34,916 --> 00:22:39,082 ‫אני חושבת שהוא מתכוון‬ ‫שאנחנו מבינים, כמובן...‬ 230 00:22:39,166 --> 00:22:41,874 ‫אני יודע שזו הפתעה, ‬ ‫אבל חשבנו שאולי אם תסכימו...‬ 231 00:22:41,958 --> 00:22:42,958 ‫כי, שוב...‬ 232 00:22:44,208 --> 00:22:46,875 ‫אתם יודעים, זה די...‬ 233 00:22:48,041 --> 00:22:48,958 ‫הבית שלנו.‬ 234 00:22:50,875 --> 00:22:54,208 ‫מה שהיא מנסה לומר‬ ‫זה שרצינו להיות במקום בטוח.‬ 235 00:22:54,791 --> 00:22:57,374 ‫אבל, אתם יודעים, אנחנו בחופשה.‬ 236 00:22:57,458 --> 00:23:00,375 ‫קליי, אמנדה, נוכל כמובן‬ ‫להחזיר לכם את הכסף.‬ 237 00:23:01,500 --> 00:23:02,832 ‫אתם רוצים שאנחנו נלך?‬ 238 00:23:02,916 --> 00:23:05,832 ‫עכשיו אמצע הלילה.‬ ‫הילדים שלי ישנים למעלה.‬ 239 00:23:05,916 --> 00:23:07,791 ‫אתם באים הנה ומציעים החזר כספי.‬ 240 00:23:07,875 --> 00:23:10,874 ‫אני חושבת שעליי להתקשר לחברה.‬ ‫לא נראה לי שזה מותר.‬ 241 00:23:10,958 --> 00:23:12,582 ‫המספר בטוח מופיע באתר שלהם...‬ 242 00:23:12,666 --> 00:23:14,582 ‫באמת שאין צורך.‬ 243 00:23:14,666 --> 00:23:15,499 ‫למה לא?‬ 244 00:23:15,583 --> 00:23:18,541 ‫כי אנחנו לא מבקשים מכם ללכת.‬ 245 00:23:18,625 --> 00:23:22,708 ‫נוכל להחזיר לכם, ‬ ‫נגיד, 50 אחוז ממה ששילמתם.‬ 246 00:23:23,750 --> 00:23:26,082 ‫יש יחידת דיור. נוכל לשהות למטה.‬ 247 00:23:26,166 --> 00:23:26,999 ‫למטה?‬ 248 00:23:27,083 --> 00:23:27,916 ‫חמישים אחוז?‬ 249 00:23:28,000 --> 00:23:30,832 ‫אני חושבת שאנחנו צריכים‬ ‫לבחון את התנאים וההגבלות.‬ 250 00:23:30,916 --> 00:23:33,249 ‫טוב, אנחנו צריכים למצוא את הנתב.‬ 251 00:23:33,333 --> 00:23:35,207 ‫אנסה לחבר אותו לטלפון.‬ ‫-צריך לאפס אותו.‬ 252 00:23:35,291 --> 00:23:38,541 ‫הטלפונים לא עובדים, קליי.‬ ‫איך זה אמור לעזור?‬ 253 00:23:38,625 --> 00:23:40,791 ‫אני חושבת שהאינטרנט‬ ‫קרס בכל מקרה, אז...‬ 254 00:23:40,875 --> 00:23:43,416 ‫טוב, תראו, אני מצטערת.‬ 255 00:23:43,500 --> 00:23:47,958 ‫אני פשוט מרגישה לא בנוח לשהות בבית עם...‬ 256 00:23:50,000 --> 00:23:51,416 ‫אנשים שאני לא מכירה.‬ 257 00:23:51,500 --> 00:23:54,666 ‫זאת הפסקת חשמל.‬ ‫היא יכולה להיגמר בתוך כמה שעות.‬ 258 00:23:55,916 --> 00:23:56,750 ‫אפשר?‬ 259 00:24:14,375 --> 00:24:17,250 ‫חבל שלא הקשבתי לאשתי‬ ‫וכתבתי מה כל אחד פותח.‬ 260 00:24:31,833 --> 00:24:32,875 ‫הנה.‬ 261 00:24:50,708 --> 00:24:53,166 ‫אני יכול לתת לכם 1,000 דולר עבור הלילה.‬ 262 00:24:53,250 --> 00:24:56,458 ‫זה אמור לכסות כמעט חצי מהסכום‬ ‫שאתם משלמים על סוף השבוע.‬ 263 00:24:57,875 --> 00:24:59,166 ‫יש פה 1,000 דולר.‬ 264 00:24:59,250 --> 00:25:00,791 ‫נודה לכם מאוד.‬ 265 00:25:00,875 --> 00:25:04,041 ‫ומחר נהיה קצת יותר חכמים ונמצא סידור.‬ ‫-כן.‬ 266 00:25:04,125 --> 00:25:07,124 ‫בינתיים הדבר הזה לא מגיב.‬ 267 00:25:07,208 --> 00:25:10,582 ‫אז, בכל אופן, אני אומר שלילה אחד...‬ 268 00:25:10,666 --> 00:25:12,708 ‫לדעתי כדאי שנדבר על זה ביחידות.‬ 269 00:25:15,708 --> 00:25:17,875 ‫אנחנו נלך לדבר בחדר השני, בסדר?‬ 270 00:25:20,166 --> 00:25:23,708 ‫אני יכול להכין לעצמי משקה?‬ ‫-בטח. תרגיש ב...‬ 271 00:25:25,083 --> 00:25:25,916 ‫כן.‬ 272 00:25:27,208 --> 00:25:30,582 ‫למה אמרת להם שהם יכולים להישאר?‬ ‫-יש הפסקת חשמל.‬ 273 00:25:30,666 --> 00:25:32,332 ‫את חושבת שהם משקרים?‬ 274 00:25:32,416 --> 00:25:35,082 ‫מדובר באישה צעירה ובאביה, ‬ ‫הם לא נראים מסוכנים.‬ 275 00:25:35,166 --> 00:25:35,999 ‫הם זרים.‬ 276 00:25:36,083 --> 00:25:37,541 ‫הם הציגו את עצמם.‬ 277 00:25:37,625 --> 00:25:39,707 ‫הם דפקו בדלת באמצע הלילה.‬ 278 00:25:39,791 --> 00:25:41,374 ‫היית מעדיפה שיתפרצו פנימה?‬ 279 00:25:41,458 --> 00:25:42,666 ‫הם הפחידו אותי למוות.‬ 280 00:25:42,750 --> 00:25:45,582 ‫אני חושב שגם הם פחדו.‬ 281 00:25:45,666 --> 00:25:48,041 ‫נכון? הם לא ידעו מה עוד לעשות.‬ 282 00:25:48,125 --> 00:25:50,124 ‫הנה רעיון, שילכו למלון.‬ 283 00:25:50,208 --> 00:25:53,457 ‫זה הבית שלהם, ‬ ‫כפי שהבחורה הקפידה להזכיר לנו.‬ 284 00:25:53,541 --> 00:25:57,207 ‫טוב, לא ביקשנו הוכחה.‬ ‫לא שמעתי את המכונית שלהם. אתה שמעת?‬ 285 00:25:57,291 --> 00:26:00,916 ‫לא, אבל סוער בחוץ. אולי לא שמענו.‬ ‫-ואולי הם התגנבו במעלה הכביש.‬ 286 00:26:01,000 --> 00:26:03,416 ‫ואולי אנחנו צריכים להירגע קצת?‬ 287 00:26:03,500 --> 00:26:08,207 ‫אני מצטערת, פשוט... ‬ ‫ממש לא נראה שזה הבית שלהם.‬ 288 00:26:08,291 --> 00:26:10,125 ‫מועצת המנהלים של הפילהרמונית?‬ 289 00:26:10,916 --> 00:26:13,666 ‫לא יודעת, נראה לי שזאת תרמית.‬ 290 00:26:13,750 --> 00:26:15,916 ‫הם רוצים לשהות פה? איתנו?‬ 291 00:26:16,000 --> 00:26:19,083 ‫אין מצב. לא אצליח לישון כשיש זרים בבית.‬ 292 00:26:19,583 --> 00:26:22,916 ‫רוז נמצאת בהמשך המסדרון.‬ ‫מה אם הוא יתגנב פנימה...‬ 293 00:26:23,458 --> 00:26:24,374 ‫לא רוצה לחשוב על זה.‬ 294 00:26:24,458 --> 00:26:26,916 ‫אבל בארצ'י את לא חושבת שהוא ירצה להתעלל.‬ 295 00:26:28,208 --> 00:26:29,499 ‫על מה אתה מדבר?‬ 296 00:26:29,583 --> 00:26:33,124 ‫אני רק אומרת שאני לא אוהבת‬ ‫את איך שזה נשמע. בסדר?‬ 297 00:26:33,208 --> 00:26:36,166 ‫הוא בא לכאן‬ ‫כי הוא לא רוצה לטפס במדרגות מזוינות?‬ 298 00:26:36,250 --> 00:26:39,416 ‫תעשה לי טובה.‬ ‫כל הסיפור הזה נראה קצת מאולתר.‬ 299 00:26:40,750 --> 00:26:42,291 ‫אלוהים, מה אם זו תרמית?‬ 300 00:26:42,791 --> 00:26:47,332 ‫מה אם הפסקת החשמל וכל השאר‬ ‫הם רק חלק מהסיפור?‬ 301 00:26:47,416 --> 00:26:48,749 ‫לא נראה לי שהם משקרים.‬ 302 00:26:48,833 --> 00:26:51,416 ‫בגלל זה כנראה‬ ‫הטלפונים והאינטרנט לא עובדים.‬ 303 00:26:51,500 --> 00:26:53,916 ‫וחוץ מזה, היו לו מפתחות.‬ 304 00:26:54,000 --> 00:26:56,124 ‫הוא פתח את ארון המשקאות. זוכרת?‬ 305 00:26:56,208 --> 00:26:57,624 ‫אז מה אם היו לו מפתחות?‬ 306 00:26:57,708 --> 00:27:01,166 ‫אולי הוא השיפוצניק. היא מנהלת משק הבית.‬ 307 00:27:01,250 --> 00:27:03,957 ‫מנהלת משק הבית תמיד יודעת איפה מוחבא הכסף.‬ 308 00:27:04,041 --> 00:27:06,749 ‫וגם, הוא היה עם הגב אלינו.‬ ‫אולי הוא פרץ אותו.‬ 309 00:27:06,833 --> 00:27:09,999 ‫אני לא מבין מה יכול לצאת לו‬ ‫מלתת לנו 1,000 דולר.‬ 310 00:27:10,083 --> 00:27:14,999 ‫למה אתה כל כך מתאמץ‬ ‫להאמין לכולם חוץ מאשר לאשתך?‬ 311 00:27:15,083 --> 00:27:17,874 ‫משהו קורה, ואני לא סומכת עליהם.‬ 312 00:27:17,958 --> 00:27:22,750 ‫אני חושב שהם אנשים נחמדים ומפוחדים‬ ‫שצריכים מקום להעביר בו את הלילה.‬ 313 00:27:23,541 --> 00:27:26,499 ‫טוב, אני ארד לשם ואדבר איתם, ‬ 314 00:27:26,583 --> 00:27:30,166 ‫ואם תהיה לי תחושה רעה, אני אגיד, "לא.‬ 315 00:27:30,250 --> 00:27:32,916 ‫"אנחנו מרגישים לא בנוח עם הסידור הזה."‬ 316 00:27:33,000 --> 00:27:36,041 ‫טוב? אבל אם לא יצוצו בעיות, ‬ ‫אני בעד לתת להם להישאר.‬ 317 00:27:37,541 --> 00:27:39,166 ‫הלוואי שהאמנתי באנשים כמוך.‬ 318 00:27:49,666 --> 00:27:53,541 ‫הקוקטייל המיוחד שלי.‬ ‫אשמח להכין לך אחד.‬ 319 00:27:54,166 --> 00:27:55,541 ‫כן, אולי אשתה משהו.‬ 320 00:27:56,375 --> 00:27:57,916 ‫עוד לא נגעתי בו, תתכבד.‬ 321 00:27:58,000 --> 00:27:59,125 ‫תודה.‬ 322 00:28:02,666 --> 00:28:03,666 ‫מה איתך, אמנדה?‬ 323 00:28:04,958 --> 00:28:06,208 ‫מה בדיוק יש בו?‬ 324 00:28:09,208 --> 00:28:10,957 ‫חתיכת קוקטייל.‬ 325 00:28:11,041 --> 00:28:12,833 ‫כדאי לך לטעום. את תאהבי את זה.‬ 326 00:28:13,875 --> 00:28:14,875 ‫אני אוותר.‬ 327 00:28:17,875 --> 00:28:19,458 ‫אני צריכה לנשום אוויר צח.‬ 328 00:28:31,625 --> 00:28:32,916 ‫יש לכם בית יפהפה.‬ 329 00:28:33,750 --> 00:28:35,666 ‫אנחנו מתים עליו. טוב לשמוע שגם אתם.‬ 330 00:28:36,583 --> 00:28:38,125 ‫כמה זמן אתם גרים כאן?‬ 331 00:28:38,750 --> 00:28:41,957 ‫קניתי אותו לפני כמעט... 20 שנה.‬ 332 00:28:42,041 --> 00:28:44,082 ‫אבל בשלב הזה, זה הבית.‬ 333 00:28:44,166 --> 00:28:46,582 ‫או הבית השני.‬ 334 00:28:46,666 --> 00:28:50,416 ‫שיפצנו אותו לפני חמש שנים.‬ ‫היה לנו קבלן נהדר.‬ 335 00:28:50,500 --> 00:28:52,624 ‫הרבה מהפרטים הקטנים היו רעיון שלו.‬ 336 00:28:52,708 --> 00:28:55,041 ‫איפה הדירה שלכם בעיר?‬ 337 00:28:55,125 --> 00:28:57,833 ‫בפארק, בין הרחובות 81 ו-82.‬ 338 00:28:58,541 --> 00:28:59,416 ‫מה איתכם?‬ 339 00:28:59,500 --> 00:29:01,707 ‫ברוקלין. סאנסט פארק.‬ 340 00:29:01,791 --> 00:29:03,499 ‫בפארק סלופ, למעשה.‬ 341 00:29:03,583 --> 00:29:05,582 ‫יפה מאוד.‬ 342 00:29:05,666 --> 00:29:08,500 ‫כולם רוצים לגור שם בימים אלה.‬ ‫גם המחיר סביר.‬ 343 00:29:09,541 --> 00:29:11,957 ‫אני חושב שאפילו רות חיפשה באזור‬ 344 00:29:12,041 --> 00:29:13,791 ‫כשהיא חשבה לעזוב את הבית.‬ 345 00:29:14,375 --> 00:29:18,041 ‫איפה אשתך? מעניין אותי לדעת‬ ‫אם אתה דואג לה בעיר.‬ 346 00:29:19,291 --> 00:29:21,625 ‫היא בנסיעת עבודה במרוקו.‬ 347 00:29:22,333 --> 00:29:24,416 ‫היא סוחרת אמנות, אז נוסעת הרבה.‬ 348 00:29:24,500 --> 00:29:26,625 ‫הטיסה שלה אמורה לנחות בבוקר, האמת.‬ 349 00:29:28,666 --> 00:29:29,957 ‫אפשר לראות תעודה מזהה?‬ 350 00:29:30,041 --> 00:29:30,916 ‫אוי, אמנדה.‬ 351 00:29:31,000 --> 00:29:32,332 ‫זאת בקשה הגיונית.‬ 352 00:29:32,416 --> 00:29:34,624 ‫אתה אדם זר שמגיע באמצע הלילה, ‬ 353 00:29:34,708 --> 00:29:36,207 ‫והילדים שלי למעלה.‬ 354 00:29:36,291 --> 00:29:38,166 ‫כמובן. אני מבין.‬ 355 00:29:45,708 --> 00:29:46,708 ‫טוב...‬ 356 00:29:48,208 --> 00:29:50,500 ‫אתם לא תאמינו, אבל אני...‬ 357 00:29:51,416 --> 00:29:55,374 ‫השארתי את הארנק שלי בכיס המעיל‬ ‫שהפקדתי לשמירה בקונצרט.‬ 358 00:29:55,458 --> 00:29:57,833 ‫בתוך כל הבלגן, כנראה שכחתי אותו שם.‬ 359 00:29:58,875 --> 00:30:02,583 ‫אמרת ששמעתם על הפסקת החשמל‬ ‫כשהייתם בדרככם הביתה.‬ 360 00:30:10,333 --> 00:30:12,582 ‫זהו מצב חירום לאומי.‬ 361 00:30:12,666 --> 00:30:17,333 ‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬ ‫יפסיקו את שידורן במהלך ההתראה הזו.‬ 362 00:30:18,708 --> 00:30:22,166 ‫טוב, נראה שטוב עשיתם כשיצאתם מהעיר.‬ 363 00:30:23,625 --> 00:30:24,833 ‫בטח יש שם בלגן שלם.‬ 364 00:30:26,208 --> 00:30:28,332 ‫מדובר בהפסקת חשמל בסך הכול.‬ 365 00:30:28,416 --> 00:30:30,416 ‫הפסקת חשמל היא לא עניין של מה בכך.‬ 366 00:30:31,125 --> 00:30:33,957 ‫זה יכול להיות רציני.‬ ‫ביטוי של משהו חמור יותר, ‬ 367 00:30:34,041 --> 00:30:35,666 ‫כמו פעולת טרור או...‬ 368 00:30:36,166 --> 00:30:39,583 ‫פצצה, כמו זו שלא תעיר את הבן שלך.‬ ‫-רות.‬ 369 00:30:43,208 --> 00:30:45,375 ‫כדאי שתעבירו כאן את הלילה.‬ 370 00:30:46,291 --> 00:30:49,458 ‫מחר נפתור הכול.‬ 371 00:30:49,958 --> 00:30:52,250 ‫הדברים תמיד נראים אחרת לאור יום.‬ 372 00:30:53,750 --> 00:30:57,000 ‫אני מניח שיש אמת‬ ‫בקלישאות של עזרה עצמית, מה?‬ 373 00:31:08,875 --> 00:31:11,207 ‫אני לא מאמינה שתקעו אותנו במרתף.‬ 374 00:31:11,291 --> 00:31:13,583 ‫מה נעשה מחר? את הכביסה שלהם?‬ 375 00:31:19,875 --> 00:31:21,791 ‫אני אישן על הרצפה. את במיטה.‬ 376 00:31:31,750 --> 00:31:33,291 ‫חייבים לגרום להם לעזוב.‬ 377 00:31:36,291 --> 00:31:38,208 ‫לא נעשה זאת בכך שנבהיל אותם.‬ 378 00:31:40,083 --> 00:31:42,083 ‫הם צריכים לחשוב שהכול יהיה בסדר.‬ 379 00:31:44,541 --> 00:31:46,583 ‫הכול באמת יהיה בסדר, לא?‬ 380 00:31:58,666 --> 00:32:00,541 ‫מה קורה? על מה אתה חושב?‬ 381 00:32:01,166 --> 00:32:03,666 ‫הלקוח שלך לא אמר לך שום דבר נוסף, נכון?‬ 382 00:32:04,916 --> 00:32:07,500 ‫אין טעם לדבר על זה עד שנדע יותר.‬ 383 00:32:12,541 --> 00:32:13,833 ‫זה מה שאני חושב.‬ 384 00:32:21,583 --> 00:32:23,374 ‫זהו מצב חירום לאומי.‬ 385 00:32:23,458 --> 00:32:28,124 ‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬ ‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬ 386 00:32:28,208 --> 00:32:30,207 ‫זהו מצב חירום לאומי.‬ 387 00:32:30,291 --> 00:32:34,708 ‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬ ‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬ 388 00:32:38,375 --> 00:32:40,166 ‫היא שיחקה לנו בראש.‬ 389 00:32:40,250 --> 00:32:42,582 ‫הילדה הזאת. היא התגרתה בנו.‬ 390 00:32:42,666 --> 00:32:44,624 ‫אל תיקחי את זה ללב.‬ 391 00:32:44,708 --> 00:32:48,000 ‫אני חושבת שלא אוכל לסבול‬ ‫את העוקצנות הזאת עוד הרבה.‬ 392 00:32:48,833 --> 00:32:50,749 ‫גם אם יתברר שזה הבית שלהם.‬ 393 00:32:50,833 --> 00:32:51,957 ‫אנחנו עדיין בזה?‬ 394 00:32:52,041 --> 00:32:54,791 ‫אין אפילו תמונה אחת על הקיר.‬ 395 00:32:54,875 --> 00:32:58,582 ‫אין תמונת חתונה‬ ‫של סוחרת האמנות לכאורה שנמצאת בנסיעת עסקים‬ 396 00:32:58,666 --> 00:33:00,832 ‫או של הפרחחית המפונקת כתינוקת.‬ ‫תחשוב על זה.‬ 397 00:33:00,916 --> 00:33:05,582 ‫אני בטוח שהם מורידים אותן‬ ‫כשהם משכירים את הבית, כדי להגן על פרטיותם.‬ 398 00:33:05,666 --> 00:33:07,541 ‫יש בהם משהו מוזר.‬ 399 00:33:11,500 --> 00:33:15,000 ‫למה לא אמרת כלום‬ ‫על מה שראינו בחוף היום? הספינה ההיא.‬ 400 00:33:15,791 --> 00:33:17,041 ‫זו הייתה מכלית נפט.‬ 401 00:33:17,625 --> 00:33:19,583 ‫למה לא סיפרת להם, הכוונה.‬ 402 00:33:21,458 --> 00:33:25,666 ‫לא יודע. הרגשתי שאנחנו מעמיסים עליהם.‬ 403 00:33:26,375 --> 00:33:27,375 ‫למה את לא סיפרת?‬ 404 00:33:29,666 --> 00:33:30,500 ‫פחדתי.‬ 405 00:33:32,375 --> 00:33:33,375 ‫ממה?‬ 406 00:33:35,416 --> 00:33:36,958 ‫שזה יאשש משהו.‬ 407 00:33:46,291 --> 00:33:50,583 ‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬ ‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬ 408 00:33:51,291 --> 00:33:53,416 ‫זהו מצב חירום לאומי.‬ 409 00:33:53,500 --> 00:33:57,833 ‫כל תחנות הרדיו והטלוויזיה‬ ‫יפסיקו את שידוריהן במהלך ההתראה הזו.‬ 410 00:34:00,708 --> 00:34:04,958 ‫- מתקפת סייבר ברחבי ארה "ב -‬ 411 00:34:08,333 --> 00:34:12,208 ‫- חלק שני: ‬ ‫העקומה -‬ 412 00:34:27,833 --> 00:34:28,666 ‫אימא.‬ 413 00:34:29,583 --> 00:34:30,416 ‫אימא.‬ 414 00:34:31,666 --> 00:34:32,707 ‫אימא.‬ 415 00:34:32,791 --> 00:34:34,666 ‫רוזי. רוז.‬ 416 00:34:34,750 --> 00:34:38,957 ‫אימא, שתי בעיות. הראשונה, ‬ ‫רציתי להתחיל לצפות בפרק הסיום של "חברים", ‬ 417 00:34:39,041 --> 00:34:41,749 ‫אבל האינטרנט באייפד שלי עדיין לא עובד.‬ 418 00:34:41,833 --> 00:34:45,416 ‫ניסיתי לצפות בזה בטלוויזיה‬ ‫כי קראתי איפשהו שהם...‬ 419 00:34:45,500 --> 00:34:48,166 ‫איך קראו לזה שהיו משדרים‬ ‫שוב ושוב תכנים ישנים?‬ 420 00:34:50,625 --> 00:34:51,541 ‫שידורים חוזרים.‬ 421 00:34:52,375 --> 00:34:53,791 ‫תזכירי לי למה עשו את זה?‬ 422 00:34:54,375 --> 00:34:56,750 ‫לא יודעת, רוזי. היינו ממש משועממים פעם.‬ 423 00:34:57,666 --> 00:35:00,791 ‫בכל אופן, משהו לא בסדר בטלוויזיה.‬ ‫היא נדפקה לגמרי.‬ 424 00:35:00,875 --> 00:35:03,666 ‫זאת הבעיה השנייה. בבקשה תתקני את זה.‬ 425 00:35:03,750 --> 00:35:06,791 ‫אני בחרדות מטורפות לגבי הסיום של הסדרה.‬ 426 00:35:06,875 --> 00:35:09,332 ‫את לא מתייחסת לזה יותר מדי ברצינות?‬ 427 00:35:09,416 --> 00:35:11,999 ‫זה לא הוגן. אנחנו בחופשה.‬ 428 00:35:12,083 --> 00:35:15,249 ‫אבא אמר שבחופשה‬ ‫נוכל לקבל כמה זמן מסך שנרצה.‬ 429 00:35:15,333 --> 00:35:18,708 ‫טוב, אל "ף, לא אני אמרתי את זה, ‬ 430 00:35:19,291 --> 00:35:22,416 ‫ובי "ת, אבא עדיין ישן.‬ 431 00:35:23,000 --> 00:35:25,583 ‫לכי לחכות בסלון. אני באה.‬ 432 00:35:44,375 --> 00:35:47,374 ‫- הפסקת חשמל בחוף המזרחי של ארה "ב -‬ 433 00:35:47,458 --> 00:35:49,582 ‫- האקרים עומדים מאחורי הפסקת החשמל -‬ 434 00:35:49,666 --> 00:35:50,500 ‫קליי.‬ 435 00:35:51,875 --> 00:35:53,750 ‫קום. תסתכל.‬ 436 00:35:59,625 --> 00:36:01,416 ‫לא כתוב פה כלום.‬ ‫-מה?‬ 437 00:36:02,458 --> 00:36:04,541 ‫זה הרגע היה שם.‬ ‫-בטוחה? מה היה כתוב?‬ 438 00:36:05,125 --> 00:36:06,791 ‫כן, ברור שאני בטוחה.‬ 439 00:36:07,500 --> 00:36:10,083 ‫היו ארבעה עדכוני חדשות.‬ 440 00:36:10,750 --> 00:36:14,458 ‫שניים על הפסקת החשמל ואחד שנכתב בו‬ 441 00:36:15,000 --> 00:36:16,374 ‫שהאקרים עומדים מאחוריה.‬ 442 00:36:16,458 --> 00:36:18,124 ‫האקרים?‬ ‫-כן.‬ 443 00:36:18,208 --> 00:36:21,832 ‫והיה אחד שנכתב בו "מבזק", ‬ ‫אבל הכול היה בג'יבריש.‬ 444 00:36:21,916 --> 00:36:23,916 ‫בלי מילים, רק אותיות אקראיות.‬ 445 00:36:24,000 --> 00:36:26,500 ‫אולי הם פרצו לתקשורת הסלולרית?‬ 446 00:36:28,500 --> 00:36:32,000 ‫זאת שאלה? אתה שואל אותי? מאיפה לי?‬ 447 00:36:32,833 --> 00:36:35,374 ‫למה אתה כל כך אובד עצות?‬ 448 00:36:35,458 --> 00:36:37,999 ‫שכחת שהאנשים האלה עדיין בבית שלנו?‬ 449 00:36:38,083 --> 00:36:39,916 ‫סמכתי עליך שתטפל בזה.‬ 450 00:36:41,666 --> 00:36:42,999 ‫אני נוסע העירה.‬ 451 00:36:43,083 --> 00:36:45,707 ‫אלך לחנות, אקנה עיתון, ‬ 452 00:36:45,791 --> 00:36:48,249 ‫אמצא מישהו שיודע יותר מאיתנו.‬ 453 00:36:48,333 --> 00:36:50,750 ‫בסדר? אני אטפל בזה למעננו.‬ 454 00:36:58,708 --> 00:36:59,708 ‫של מי המכונית?‬ 455 00:37:01,000 --> 00:37:02,041 ‫היא נראית יקרה.‬ 456 00:37:03,625 --> 00:37:04,958 ‫בואי נאכל ארוחת בוקר.‬ 457 00:37:12,666 --> 00:37:15,791 ‫אז תקשיבי, חמודה, לגבי המכונית...‬ 458 00:37:16,791 --> 00:37:19,458 ‫אתמול בלילה, כמה אנשים, ‬ 459 00:37:20,125 --> 00:37:23,291 ‫משפחת סקוט, נאלצו להגיע הנה.‬ 460 00:37:23,375 --> 00:37:24,375 ‫הייתה...‬ 461 00:37:26,208 --> 00:37:29,832 ‫הייתה להם בעיה והם היו באזור, ‬ ‫אז הם באו הנה.‬ 462 00:37:29,916 --> 00:37:31,582 ‫על מה את מדברת בכלל?‬ 463 00:37:31,666 --> 00:37:32,957 ‫אני אקח קצת מהקפה.‬ 464 00:37:33,041 --> 00:37:35,291 ‫בדיוק סיפרתי לרוז על משפחת סקוט.‬ 465 00:37:36,250 --> 00:37:38,166 ‫אבא, הטלוויזיה לא עובדת.‬ ‫-תירגעי.‬ 466 00:37:38,250 --> 00:37:39,916 ‫אבא, אתה יכול לתקן אותה?‬ 467 00:37:41,375 --> 00:37:42,291 ‫כן.‬ 468 00:37:43,958 --> 00:37:47,666 ‫עכשיו יש שלג.‬ ‫אתמול בלילה היה מסך כחול.‬ 469 00:37:48,250 --> 00:37:50,083 ‫מעניין מה זה אומר.‬ ‫-מה?‬ 470 00:37:51,375 --> 00:37:52,291 ‫כן, רואה?‬ 471 00:37:53,750 --> 00:37:56,457 ‫לא, היא פשוט... היא לא עובדת.‬ 472 00:37:56,541 --> 00:37:58,957 ‫אני מודעת לזה.‬ ‫אתה יכול לאפס אותה או משהו?‬ 473 00:37:59,041 --> 00:38:01,708 ‫או לעלות לגג או משהו?‬ ‫-אף אחד לא עולה לגג.‬ 474 00:38:02,250 --> 00:38:04,374 ‫אני בטח שלא עולה לגג.‬ 475 00:38:04,458 --> 00:38:06,791 ‫בסדר? אבל אני אלך לחנות אחר כך, ‬ 476 00:38:06,875 --> 00:38:09,374 ‫ואולי אמצא משהו שיעזור.‬ 477 00:38:09,458 --> 00:38:12,166 ‫אביא כאלה "אוזני ארנב" או משהו.‬ 478 00:38:12,250 --> 00:38:14,000 ‫איך אוזן של ארנב תעזור?‬ 479 00:39:43,291 --> 00:39:44,125 ‫בוקר טוב.‬ 480 00:39:45,041 --> 00:39:46,374 ‫יפריע לך אם אכין קפה?‬ 481 00:39:46,458 --> 00:39:48,916 ‫לכי על זה. את יודעת איפה הספלים, נכון?‬ 482 00:39:54,791 --> 00:39:57,666 ‫קיבלתי עדכוני חדשות בטלפון הבוקר.‬ 483 00:39:57,750 --> 00:39:59,332 ‫הטלפון שלך עובד?‬ ‫-לא.‬ 484 00:39:59,416 --> 00:40:03,208 ‫הם כנראה הגיעו בלילה איכשהו, ואז הם נעלמו.‬ 485 00:40:04,458 --> 00:40:05,541 ‫מה היה כתוב בהם?‬ 486 00:40:06,666 --> 00:40:10,749 ‫היו שניים על הפסקת החשמל‬ ‫ומשהו על זה שעומדים מאחוריה האקרים.‬ 487 00:40:10,833 --> 00:40:11,833 ‫האקרים?‬ 488 00:40:12,625 --> 00:40:14,707 ‫איפה נמצאות תחנות הכוח בניו יורק?‬ 489 00:40:14,791 --> 00:40:17,332 ‫אני מניחה שהן בקווינס. או אולי ליד הנהר?‬ 490 00:40:17,416 --> 00:40:19,332 ‫למה את שואלת על תחנות כוח?‬ 491 00:40:19,416 --> 00:40:20,999 ‫האקרים יכולים לפרוץ אליהן.‬ 492 00:40:21,083 --> 00:40:22,749 ‫כך הם בטח גרמו להפסקת החשמל.‬ 493 00:40:22,833 --> 00:40:25,041 ‫זוכרת את מה שקרה בג'רזי‬ ‫לפני כמה שנים?‬ 494 00:40:25,125 --> 00:40:26,791 ‫זה כמעט גרם לתאונה גרעינית.‬ 495 00:40:29,583 --> 00:40:30,958 ‫זאת הבת שלך שם בחוץ?‬ 496 00:40:33,291 --> 00:40:35,416 ‫היא מתוקה. בת כמה היא?‬ 497 00:40:36,375 --> 00:40:37,958 ‫שלוש עשרה, בחודש שעבר.‬ 498 00:40:39,333 --> 00:40:41,083 ‫עדיין קצת תינוקת בנפשה.‬ 499 00:40:42,958 --> 00:40:46,749 ‫אם לא מפריע לך, אני מעדיפה‬ ‫לשמור את מה שקורה בינינו המבוגרים.‬ 500 00:40:46,833 --> 00:40:48,166 ‫הילדים אוהבים את הבריכה.‬ 501 00:40:48,250 --> 00:40:51,124 ‫אני אעודד אותם להתמקד בזה‬ ‫עד שיהיה לנו יותר מידע.‬ 502 00:40:51,208 --> 00:40:52,999 ‫אני לא רוצה שהם יילחצו סתם.‬ 503 00:40:53,083 --> 00:40:55,708 ‫אני לא רוצה להפחיד, ‬ ‫אבל אני לא מסכימה איתך.‬ 504 00:40:56,916 --> 00:40:58,708 ‫לגבי מה?‬ 505 00:40:59,583 --> 00:41:01,375 ‫אני לא חושבת שזה סתם.‬ 506 00:41:07,166 --> 00:41:09,875 ‫אז במה את עוסקת?‬ 507 00:41:13,333 --> 00:41:17,416 ‫אני עוסקת בפרסום, מהצד של הלקוח.‬ ‫ניהול קשרי לקוחות.‬ 508 00:41:19,416 --> 00:41:20,958 ‫לא הייתי מנחשת.‬ 509 00:41:21,916 --> 00:41:23,458 ‫ומה עם בעלך?‬ 510 00:41:23,958 --> 00:41:26,291 ‫קליי מרצה בסיטי קולג'.‬ 511 00:41:26,375 --> 00:41:28,000 ‫לימודי אנגלית ותקשורת.‬ 512 00:41:28,500 --> 00:41:31,624 ‫את יודעת, יש לי הרבה חברים‬ ‫שהתמחו בלימודי תקשורת, ‬ 513 00:41:31,708 --> 00:41:33,625 ‫אבל מעולם לא הבנתי מה זה אומר.‬ 514 00:41:35,375 --> 00:41:36,875 ‫ומה את עושה בחיים?‬ 515 00:41:37,708 --> 00:41:38,791 ‫אני...‬ 516 00:41:39,916 --> 00:41:42,874 ‫אני עדיין מתאפסת על עצמי, ‬ ‫משתדלת לא להיחפז לכלום.‬ 517 00:41:42,958 --> 00:41:46,999 ‫הדבר האחרון שאני רוצה הוא להישאב לקריירה‬ ‫שאתחרט עליה בעוד עשור, ‬ 518 00:41:47,083 --> 00:41:49,999 ‫כשכבר ארגיש כלואה בגלל הלחץ להישאר במסלול‬ 519 00:41:50,083 --> 00:41:52,833 ‫כי אהיה זקנה מכדי לחזור‬ ‫לשוק העבודה. את מבינה.‬ 520 00:41:53,333 --> 00:41:55,791 ‫בוקר טוב. יש חדש?‬ 521 00:41:58,083 --> 00:41:59,832 ‫הטלפון עדיין לא עובד.‬ 522 00:41:59,916 --> 00:42:01,332 ‫נראה שגם הטלוויזיה.‬ 523 00:42:01,416 --> 00:42:02,416 ‫איפה קליי?‬ 524 00:42:02,500 --> 00:42:04,499 ‫הוא נסע לחנות לקנות עיתון.‬ 525 00:42:04,583 --> 00:42:08,541 ‫או לנסות למצוא מישהו לדבר איתו, ‬ ‫לברר אם יודעים מה קורה.‬ 526 00:42:08,625 --> 00:42:12,500 ‫חכם. חשבתי לקפוץ לשכנים, משפחת האקסלי.‬ 527 00:42:13,083 --> 00:42:16,124 ‫הם גרים לא רחוק, בהמשך הכביש.‬ ‫-הם יהיו בבית לדעתך?‬ 528 00:42:16,208 --> 00:42:17,208 ‫לא סביר.‬ 529 00:42:17,750 --> 00:42:19,749 ‫בד "כ אין פה אף אחד בתקופה הזאת, ‬ 530 00:42:19,833 --> 00:42:21,416 ‫אבל אסע לבדוק בכל מקרה.‬ 531 00:42:22,166 --> 00:42:25,083 ‫לפני שתלך, אולי כדאי שתשמע על ההתראות.‬ 532 00:42:27,125 --> 00:42:28,166 ‫התראות?‬ 533 00:42:29,541 --> 00:42:32,041 ‫הופיעו לי עדכוני חדשות בטלפון הבוקר.‬ 534 00:42:32,125 --> 00:42:34,291 ‫שניים מהם עסקו בהפסקת החשמל, ‬ 535 00:42:34,375 --> 00:42:38,958 ‫אבל באחד מהם נכתב‬ ‫שאולי האקרים עומדים מאחוריה.‬ 536 00:42:42,083 --> 00:42:45,000 ‫מה? גם אתה חושב שתהיה תאונה גרעינית?‬ 537 00:42:46,416 --> 00:42:49,541 ‫זה מה שרות אמרה לך?‬ ‫-בין יתר הדברים המחרידים, כן.‬ 538 00:42:49,625 --> 00:42:52,541 ‫טוב, רות מן הסתם קצת פרנואידית.‬ 539 00:42:52,625 --> 00:42:54,249 ‫אתה לא זה שתמיד אמר, ‬ 540 00:42:54,333 --> 00:42:57,125 ‫"אם אתה עדיין לא פרנואיד, ‬ ‫כנראה מאוחר מדי"?‬ 541 00:42:59,750 --> 00:43:02,166 ‫אני בטוח שיתברר שזאת אזעקת שווא.‬ 542 00:43:02,250 --> 00:43:04,541 ‫כמו שהיה עם "וירוס האהבה".‬ 543 00:43:06,666 --> 00:43:07,500 ‫זה קפה?‬ 544 00:43:10,083 --> 00:43:12,375 ‫סליחה, מה זה "וירוס האהבה"?‬ 545 00:43:13,958 --> 00:43:17,332 ‫זו הייתה תולעת מחשבים.‬ ‫התפשטה ברחבי האינטרנט בשנת 2000.‬ 546 00:43:17,416 --> 00:43:20,416 ‫אנשים קיבלו דוא "ל‬ ‫עם שורת הנושא "אני אוהב אותך".‬ 547 00:43:20,500 --> 00:43:23,916 ‫היית לוחצת על הקובץ המצורף, ‬ ‫והוא נשלח לכל אנשי הקשר שלך.‬ 548 00:43:24,000 --> 00:43:27,082 ‫זה שיתק עסקים‬ ‫וגרם לנזקים של מיליארדי דולרים.‬ 549 00:43:27,166 --> 00:43:30,000 ‫בסוף התברר שאלה היו‬ ‫רק שני נערים מהפיליפינים.‬ 550 00:43:31,541 --> 00:43:33,333 ‫ייתכן שזה תמים לא פחות.‬ 551 00:43:46,875 --> 00:43:48,666 ‫אני חושבת שאלך לזרז את ארצ'י.‬ 552 00:44:03,500 --> 00:44:04,666 ‫אני דואגת לאימא.‬ 553 00:44:06,250 --> 00:44:08,125 ‫אתה חושב שהטיסה שלה תגיע בשלום?‬ 554 00:44:11,291 --> 00:44:12,125 ‫בטח.‬ 555 00:44:15,875 --> 00:44:17,166 ‫למעשה, אני בטוח שהיא...‬ 556 00:44:18,375 --> 00:44:20,583 ‫הופנתה לשדה תעופה באוהיו.‬ 557 00:44:22,500 --> 00:44:24,874 ‫היא בטח תקלל כל נציג שירות לקוחות‬ 558 00:44:24,958 --> 00:44:26,625 ‫עד שיעלו אותה על מטוס הביתה.‬ 559 00:44:29,791 --> 00:44:32,000 ‫זוכר את הפעם ששלושתנו טסנו לאיטליה?‬ 560 00:44:34,791 --> 00:44:35,791 ‫כן.‬ 561 00:44:40,250 --> 00:44:41,333 ‫למה נזכרת בה?‬ 562 00:44:42,875 --> 00:44:44,583 ‫אני לא יודעת על מה עוד לחשוב.‬ 563 00:44:57,708 --> 00:44:59,416 ‫- ביצים טריות -‬ 564 00:45:15,791 --> 00:45:20,208 ‫- אות ג'י-פי-אס לא נמצא -‬ 565 00:46:07,458 --> 00:46:10,375 ‫- משפחת האקסלי -‬ 566 00:46:26,291 --> 00:46:28,916 ‫- ניסיתי להתקשר, השיחה לא עוברת.‬ ‫את כבר בשדה? -‬ 567 00:46:29,000 --> 00:46:31,041 ‫- טיסה איי-טי-200? לא מופיע לי. -‬ 568 00:46:31,125 --> 00:46:33,041 ‫- בדרך ללונג איילנד. תתקשרי כשתוכלי. -‬ 569 00:46:37,791 --> 00:46:38,666 ‫- מאיה? -‬ 570 00:46:38,750 --> 00:46:40,832 ‫- בבקשה תגידי לי שאת בסדר. -‬ 571 00:46:40,916 --> 00:46:42,208 ‫- לא נמסרה -‬ 572 00:47:04,375 --> 00:47:06,125 ‫- התזמורת הפילהרמונית של הברונקס -‬ 573 00:47:42,291 --> 00:47:44,208 ‫מי אימא אמרה שהאנשים האלה?‬ 574 00:47:47,583 --> 00:47:48,541 ‫על מה את מסתכלת?‬ 575 00:48:23,833 --> 00:48:25,541 ‫- אין קליטה - 1619 מגהרץ -‬ 576 00:48:25,625 --> 00:48:28,916 ‫...מדווחים לנו שהפגיעה‬ ‫ממתקפת הסייבר המתמשכת‬ 577 00:48:29,000 --> 00:48:32,082 ‫הובילה לאסון סביבתי קטסטרופלי בדרום‬ 578 00:48:32,166 --> 00:48:34,500 ‫והשפיעה על דפוסי נדידת בעלי חיים...‬ 579 00:49:39,791 --> 00:49:41,833 ‫ארצ'י, ראיתי משהו הבוקר.‬ 580 00:49:43,291 --> 00:49:45,750 ‫איילים.‬ ‫-הם בכל מקום, מטומטמת.‬ 581 00:49:46,791 --> 00:49:50,458 ‫כמו סנאים או יונים. למי אכפת?‬ 582 00:49:51,000 --> 00:49:52,625 ‫לא, הם היו שונים. כאילו...‬ 583 00:49:53,208 --> 00:49:55,000 ‫הם ניסו לומר לנו משהו.‬ 584 00:49:57,166 --> 00:49:58,708 ‫בוא נראה מה עוד מחכה בחוץ.‬ 585 00:50:00,875 --> 00:50:04,333 ‫את עד כדי כך משועממת?‬ ‫זה מפני שאת לא יכולה לצפות בסדרה שלך?‬ 586 00:50:05,583 --> 00:50:06,416 ‫אני הולכת.‬ 587 00:50:21,000 --> 00:50:24,791 ‫שלום, מישהו בבית? זה ג "ה. נכנסתי לבד.‬ 588 00:50:36,041 --> 00:50:37,541 ‫- אות ג'י-פי-אס לא נמצא -‬ 589 00:50:57,583 --> 00:50:58,416 ‫שלום?‬ 590 00:51:04,750 --> 00:51:05,791 ‫מה יש שם?‬ 591 00:51:09,416 --> 00:51:10,416 ‫בואי נפתח ונראה.‬ 592 00:51:42,416 --> 00:51:44,250 ‫כן? היי.‬ ‫-שלום!‬ 593 00:51:50,833 --> 00:51:55,125 ‫טוב, אני לא מבין מה את אומרת.‬ ‫אני לא מדבר ספרדית.‬ 594 00:52:13,083 --> 00:52:15,000 ‫המקום הזה כל כך משעמם.‬ 595 00:52:17,291 --> 00:52:18,125 ‫כן.‬ 596 00:52:24,250 --> 00:52:26,750 ‫אולי הוא רק ישן פה.‬ 597 00:52:28,583 --> 00:52:29,583 ‫מתחבא פה בלילה.‬ 598 00:52:31,083 --> 00:52:31,916 ‫מי?‬ 599 00:52:33,791 --> 00:52:35,208 ‫מי שיצר את טביעת הרגל.‬ 600 00:53:13,250 --> 00:53:16,833 ‫אני לא יודע איפה אני.‬ ‫אני מנסה להגיע העירה.‬ 601 00:53:18,458 --> 00:53:21,458 ‫לא, גם לי אין קליטה.‬ 602 00:53:29,291 --> 00:53:30,958 ‫תקשיבי...‬ 603 00:53:32,250 --> 00:53:33,416 ‫תראי, יש לו...‬ 604 00:53:34,166 --> 00:53:35,791 ‫יש לו חלון קטן פה.‬ 605 00:53:36,833 --> 00:53:38,375 ‫כדי שיוכל לראות...‬ 606 00:53:40,125 --> 00:53:40,958 ‫לראות מה?‬ 607 00:53:44,041 --> 00:53:46,125 ‫לא, בסדר. אני...‬ 608 00:53:57,375 --> 00:53:58,916 ‫מצטער.‬ 609 00:54:54,916 --> 00:54:55,957 ‫היי.‬ 610 00:54:56,041 --> 00:54:58,500 ‫זה לא החדר שישנת בו?‬ 611 00:55:34,041 --> 00:55:35,041 ‫שיט...‬ 612 00:55:48,083 --> 00:55:49,208 ‫תדמייני את זה.‬ 613 00:55:49,833 --> 00:55:51,375 ‫חשוך פה לגמרי.‬ 614 00:56:05,083 --> 00:56:06,666 ‫אלוהים.‬ 615 00:56:10,000 --> 00:56:12,500 ‫מנורת הלילה הקטנה שלך מאירה.‬ 616 00:56:23,208 --> 00:56:24,250 ‫שיט.‬ 617 00:56:27,583 --> 00:56:28,416 ‫שיט!‬ 618 00:56:28,500 --> 00:56:31,833 ‫הוא יכול ללכת בעקבות האור עד אלייך.‬ 619 00:56:41,666 --> 00:56:42,833 ‫שיט.‬ 620 00:56:48,291 --> 00:56:50,541 ‫זה לא מצחיק, ארצ'י. זה ממש כאב.‬ 621 00:56:50,625 --> 00:56:52,707 ‫את תהיי בסדר.‬ ‫-לא נכון.‬ 622 00:56:52,791 --> 00:56:55,416 ‫אחותי, תירגעי. זה היה בצחוק.‬ 623 00:56:58,458 --> 00:57:00,332 ‫הבוקר ראיתי איילים.‬ 624 00:57:00,416 --> 00:57:03,499 ‫לא אייל אחד, טונה של איילים. מאה.‬ 625 00:57:03,583 --> 00:57:06,499 ‫אולי יותר. בחצר האחורית.‬ 626 00:57:06,583 --> 00:57:08,582 ‫זה היה ממש מוזר, ארצ'י.‬ 627 00:57:08,666 --> 00:57:10,916 ‫הם מסתובבים ככה בקבוצות גדולות?‬ 628 00:57:11,916 --> 00:57:13,750 ‫מה לי ולאיילים?‬ 629 00:57:15,541 --> 00:57:17,957 ‫אם את כל כך מודאגת, תשאלי את ההורים.‬ 630 00:57:18,041 --> 00:57:19,791 ‫כאילו זה יעניין אותם.‬ 631 00:57:22,708 --> 00:57:24,458 ‫לאף אחד לא אכפת מה אני אומרת.‬ 632 00:57:27,541 --> 00:57:28,708 ‫זה כנראה נכון.‬ 633 00:58:19,375 --> 00:58:20,291 ‫את נכנסת למים?‬ 634 00:58:21,125 --> 00:58:22,208 ‫לא. ואת?‬ 635 00:58:24,083 --> 00:58:25,458 ‫נראה כמו כאב ראש.‬ 636 00:58:25,958 --> 00:58:28,000 ‫למה? בגלל השיער שלך או...‬ 637 00:58:30,791 --> 00:58:34,291 ‫אני פשוט לא מאמינה‬ ‫שאף אחד מהילדים שלך לא השתין בבריכה.‬ 638 00:58:35,750 --> 00:58:36,957 ‫הם לא היו עושים זאת.‬ 639 00:58:37,041 --> 00:58:40,000 ‫ועדיין, אי אפשר לדעת, נכון?‬ 640 00:58:51,625 --> 00:58:53,291 ‫הבת שלך צופה בסדרה הזאת?‬ 641 00:58:55,333 --> 00:58:58,750 ‫"צופה" זו מילה חלשה מדי.‬ ‫יותר בכיוון של "סוגדת".‬ 642 00:59:02,916 --> 00:59:03,750 ‫מה?‬ 643 00:59:05,291 --> 00:59:07,541 ‫אל תביני לא נכון, גם אני צפיתי בה.‬ 644 00:59:07,625 --> 00:59:12,583 ‫אבל היא כמעט... נוסטלגית‬ ‫לתקופה שמעולם לא הייתה קיימת.‬ 645 00:59:19,250 --> 00:59:21,791 ‫אני מקווה שהילדים לא התרחקו מדי.‬ 646 00:59:32,083 --> 00:59:33,541 ‫פאק.‬ 647 00:59:39,875 --> 00:59:40,875 ‫ארצ'י.‬ 648 00:59:43,083 --> 00:59:44,291 ‫ארצ'י, תסתכל.‬ 649 00:59:47,875 --> 00:59:49,125 ‫אתה מוכן להסתכל?‬ 650 00:59:52,458 --> 00:59:53,291 ‫מה?‬ 651 00:59:56,208 --> 00:59:57,291 ‫בוא נעלה לשם.‬ 652 00:59:58,000 --> 01:00:00,750 ‫לא. אין מצב. אני רעב. קדימה, בואי.‬ 653 01:00:16,000 --> 01:00:17,375 ‫רוז, בואי.‬ 654 01:00:24,375 --> 01:00:25,208 ‫אז...‬ 655 01:00:26,291 --> 01:00:28,166 ‫תספר לנו למה אתה רטוב לגמרי?‬ 656 01:00:32,583 --> 01:00:33,791 ‫נפלתי לבריכה.‬ 657 01:00:34,916 --> 01:00:37,375 ‫נפלת ל... בריכה.‬ 658 01:00:38,041 --> 01:00:39,624 ‫מעדתי על משהו.‬ 659 01:00:39,708 --> 01:00:41,457 ‫כן, נפלתי לבריכה.‬ 660 01:00:41,541 --> 01:00:44,124 ‫מה עשית ליד הבריכה?‬ ‫חשבתי שחיפשת את ריץ'.‬ 661 01:00:44,208 --> 01:00:46,875 ‫תוכלי ללכת לחדר העבודה שלי‬ ‫ולהביא לי משהו ללבוש?‬ 662 01:00:47,625 --> 01:00:50,458 ‫לצערי אלה הבגדים להחלפה היחידים‬ ‫שהיו לי למטה.‬ 663 01:01:01,083 --> 01:01:02,791 ‫ראיתי את זה, את יודעת?‬ 664 01:01:04,666 --> 01:01:06,458 ‫לפני זמן מה, לפני שכל זה קרה.‬ 665 01:01:08,791 --> 01:01:10,166 ‫בחנתי את השוק.‬ 666 01:01:11,375 --> 01:01:13,208 ‫וידעתי שמשהו עומד לקרות.‬ 667 01:01:16,083 --> 01:01:17,083 ‫מה זאת אומרת?‬ 668 01:01:21,125 --> 01:01:24,583 ‫בתחום העבודה שלי, צריך להבין‬ ‫את הדפוסים ששולטים בעולם.‬ 669 01:01:26,208 --> 01:01:28,166 ‫צריך ללמוד לקרוא את העקומה.‬ 670 01:01:29,083 --> 01:01:32,374 ‫תעשי את זה מספיק זמן כמוני, ‬ ‫וזה יעזור לך לחזות את העתיד.‬ 671 01:01:32,458 --> 01:01:35,874 ‫היא נשארת יציבה, היא מבטיחה הרמוניה.‬ 672 01:01:35,958 --> 01:01:38,958 ‫אם היא עולה או יורדת, ‬ ‫אתה יודע שיש לזה משמעות.‬ 673 01:01:44,000 --> 01:01:47,500 ‫ג "ה, למה אתה מספר לי את זה?‬ 674 01:01:48,458 --> 01:01:50,250 ‫השכן שלך אמר לך משהו?‬ 675 01:01:51,125 --> 01:01:52,791 ‫לא, הוא לא היה בבית.‬ 676 01:01:52,875 --> 01:01:55,625 ‫אבל יש לו טלפון לווייני‬ ‫שחשבתי שנוכל להיעזר בו.‬ 677 01:01:56,458 --> 01:02:00,333 ‫ניסיתי להשתמש בו.‬ ‫הוא לא עבד למרות שהיה טעון.‬ 678 01:02:01,166 --> 01:02:04,124 ‫כל הרעיון בטלפון לווייני‬ ‫הוא שתמיד יש קליטה‬ 679 01:02:04,208 --> 01:02:06,541 ‫אם יש לך קו ראייה ברור לשמיים, והיה לי.‬ 680 01:02:08,750 --> 01:02:10,207 ‫כדי שהוא לא יעבוד‬ 681 01:02:10,291 --> 01:02:12,583 ‫הלוויינים שלנו צריכים לצאת מכלל שימוש.‬ 682 01:02:15,666 --> 01:02:16,708 ‫הלוויינים שלנו.‬ 683 01:02:18,625 --> 01:02:22,624 ‫אתה חושב שקרה משהו‬ ‫ללוויינים שלנו. אלה שבחלל.‬ 684 01:02:22,708 --> 01:02:25,333 ‫הלוויינים מחוברים למחשבים כאן למטה.‬ 685 01:02:29,708 --> 01:02:34,791 ‫אז אתה חושב שההאקרים‬ ‫הפילו את הלוויינים שלנו?‬ 686 01:02:36,250 --> 01:02:40,332 ‫אתה לא חושב שאתה קצת נסחף?‬ ‫אולי פשוט לא השתמשת בטלפון כמו שצריך.‬ 687 01:02:40,416 --> 01:02:43,708 ‫ראיתי מטוס צולל מהשמיים אל תוך האוקיינוס.‬ 688 01:02:50,291 --> 01:02:51,583 ‫והוא לא היה הראשון.‬ 689 01:03:02,083 --> 01:03:05,166 ‫אני כבר לא חושב שמדובר‬ ‫רק בשני בני נוער מהפיליפינים.‬ 690 01:03:14,083 --> 01:03:15,000 ‫מה נסגר?‬ 691 01:03:16,958 --> 01:03:17,958 ‫מה נסגר?‬ 692 01:03:26,583 --> 01:03:27,583 ‫איפה הילדים שלי?‬ 693 01:04:44,708 --> 01:04:49,791 ‫- חלק שלישי: ‬ ‫הרעש -‬ 694 01:04:59,583 --> 01:05:00,416 ‫אימא.‬ 695 01:05:07,500 --> 01:05:08,333 ‫איפה אבא?‬ 696 01:05:09,041 --> 01:05:10,000 ‫הוא יחזור בקרוב.‬ 697 01:05:11,791 --> 01:05:12,958 ‫למה אתה רטוב?‬ 698 01:05:14,958 --> 01:05:17,082 ‫הייתי צריך לכסות את האוזניים קודם.‬ 699 01:05:17,166 --> 01:05:18,875 ‫עכשיו יש לי תחושה מוזרה בראש.‬ 700 01:05:19,666 --> 01:05:22,666 ‫זה בטח נורמלי. הרעש היה מאוד חזק.‬ 701 01:05:26,625 --> 01:05:30,999 ‫זה היה מטוס ששבר את מחסום הקול?‬ 702 01:05:31,083 --> 01:05:35,124 ‫או איך שלא... בום על-קולי.‬ ‫זה היה בום על-קולי?‬ 703 01:05:35,208 --> 01:05:37,833 ‫מטוסים בדרך כלל לא שוברים את מחסום הקול.‬ 704 01:05:38,541 --> 01:05:40,416 ‫מטוס הקונקורד כבר לא בשימוש.‬ 705 01:05:40,500 --> 01:05:42,625 ‫אולי זה היה מטוס שאיננו יודעים עליו.‬ 706 01:05:44,916 --> 01:05:46,791 ‫ארצ'י, אולי תלך להחליף בגדים?‬ 707 01:05:48,083 --> 01:05:49,666 ‫רוז, אולי כדאי שגם את.‬ 708 01:05:51,583 --> 01:05:52,541 ‫רעיון טוב.‬ 709 01:05:52,625 --> 01:05:55,458 ‫לכי להתכרבל במיטה של אימא‬ ‫ולקרוא את הספר שאבא קנה לך.‬ 710 01:06:03,291 --> 01:06:06,208 ‫אנחנו נהיה בסדר, נכון?‬ 711 01:06:07,250 --> 01:06:08,083 ‫כן.‬ 712 01:06:16,333 --> 01:06:19,124 ‫מאחר שאתה רואה עתידות, מה זה היה?‬ 713 01:06:19,208 --> 01:06:20,999 ‫זו הייתה פצצה? טיל?‬ 714 01:06:21,083 --> 01:06:23,207 ‫יכול להיות שזה היה פיצוץ בתחנת כוח.‬ 715 01:06:23,291 --> 01:06:24,832 ‫עדיין לא יודעים בוודאות.‬ 716 01:06:24,916 --> 01:06:28,375 ‫נראית די בטוח בעצמך לפני דקה‬ ‫כשפצחת במונולוג המחורבן שלך.‬ 717 01:06:28,916 --> 01:06:30,083 ‫שום דבר לא השתנה.‬ 718 01:06:31,708 --> 01:06:33,625 ‫שום דבר לא השתנה?‬ 719 01:06:35,375 --> 01:06:37,499 ‫הכול השתנה.‬ 720 01:06:37,583 --> 01:06:40,082 ‫ואנחנו יושבים פה כמו...‬ ‫כמו אני לא יודעת מה.‬ 721 01:06:40,166 --> 01:06:43,332 ‫ככה נראות מטרות נייחות?‬ ‫יושבות ומחכות שיירו בהן?‬ 722 01:06:43,416 --> 01:06:45,791 ‫שום דבר לא השתנה מבחינת מה שנעשה.‬ 723 01:06:46,625 --> 01:06:49,541 ‫נחכה שקליי יחזור ונראה מה הוא גילה.‬ 724 01:06:49,625 --> 01:06:51,791 ‫שאסע העירה ואחפש אותו?‬ 725 01:06:51,875 --> 01:06:53,457 ‫צריך למלא את האמבטיות במים.‬ 726 01:06:53,541 --> 01:06:57,541 ‫יש מספיק סוללות, אקמול, אוכל ו... הגנרטור, ‬ 727 01:06:57,625 --> 01:06:59,999 ‫ורדיו בהטענה ידנית, ‬ 728 01:07:00,083 --> 01:07:02,041 ‫וקשית שמטהרת מים מזוהמים?‬ 729 01:07:02,125 --> 01:07:03,916 ‫עדיף שלא נעשה כלום עד שקליי יחזור.‬ 730 01:07:04,000 --> 01:07:05,749 ‫ואם הוא לא יחזור?‬ 731 01:07:05,833 --> 01:07:07,749 ‫טוב, אבא שלי צודק.‬ 732 01:07:07,833 --> 01:07:09,541 ‫אנו מוגנים כאן. נחכה בסבלנות.‬ 733 01:07:09,625 --> 01:07:12,124 ‫מאיפה לך? הרי אין לכם מושג מה לעזאזל קורה.‬ 734 01:07:12,208 --> 01:07:14,541 ‫אולי זה כמו ב... איך זה נקרא?‬ ‫תאונת אי עשרת המילין?‬ 735 01:07:14,625 --> 01:07:16,791 ‫יש כאן תחנות כוח, נכון?‬ 736 01:07:16,875 --> 01:07:19,291 ‫אי שלושת המילין.‬ ‫-מה האובססיה שלך לתחנות כוח?‬ 737 01:07:19,375 --> 01:07:21,791 ‫את צודקת. אנחנו לא צריכים להעלות השערות.‬ 738 01:07:21,875 --> 01:07:22,957 ‫תפסיק להגיד את זה!‬ 739 01:07:23,041 --> 01:07:25,916 ‫אני רוצה שתגיד לי מה לעזאזל אתה חושב.‬ 740 01:07:26,000 --> 01:07:29,500 ‫יש הפסקת חשמל‬ ‫ואז אתה רואה את המטוסים מתרסקים ו...‬ 741 01:07:31,291 --> 01:07:32,416 ‫מה?‬ 742 01:07:33,583 --> 01:07:34,541 ‫מה? היא בגירה.‬ 743 01:07:34,625 --> 01:07:37,291 ‫לא תוכל להגן עליה‬ ‫כמו שלא תוכל להגן עליי כרגע.‬ 744 01:07:37,958 --> 01:07:42,166 ‫הטלפון הלווייני לא עובד, ‬ ‫ואז הרעש הזה, ואז מה?‬ 745 01:07:42,250 --> 01:07:44,457 ‫מה הדבר הבא שמצפה לנו?‬ 746 01:07:44,541 --> 01:07:46,207 ‫סיפרתי לך כל מה שאני יודע.‬ 747 01:07:46,291 --> 01:07:47,874 ‫אני לא מאמינה לך.‬ 748 01:07:47,958 --> 01:07:50,624 ‫לא האמנתי לך מהרגע שנכנסת בדלת.‬ 749 01:07:50,708 --> 01:07:54,166 ‫בחיי. מעניין מה יש בנו‬ ‫שעושה אותך חשדנית כל כך.‬ 750 01:07:54,250 --> 01:07:55,124 ‫רות...‬ 751 01:07:55,208 --> 01:07:58,332 ‫את תמיד חושבת שאת יודעת‬ ‫על מה את מדברת, נכון?‬ 752 01:07:58,416 --> 01:08:00,874 ‫תראו מי שמדברת.‬ 753 01:08:00,958 --> 01:08:01,916 ‫רות.‬ 754 01:08:33,416 --> 01:08:34,333 ‫הוא ידע.‬ 755 01:08:36,916 --> 01:08:38,832 ‫אתמול בעיר, בשוק, ‬ 756 01:08:38,916 --> 01:08:40,916 ‫היה בחור בחניון.‬ 757 01:08:41,000 --> 01:08:44,875 ‫הוא קנה ארגזים של מים וקופסאות שימורים.‬ 758 01:08:51,166 --> 01:08:52,666 ‫הוא ידע שזה יקרה.‬ 759 01:08:54,083 --> 01:08:54,958 ‫בחור מזוקן?‬ 760 01:08:57,125 --> 01:08:58,916 ‫שחובש כובע בוקרים ישן, כנראה.‬ 761 01:09:00,333 --> 01:09:04,083 ‫זה דני, הקבלן שסיפרתי לך עליו.‬ 762 01:09:05,958 --> 01:09:07,666 ‫זה שעשה תיקונים בבית.‬ 763 01:09:08,500 --> 01:09:11,916 ‫לא הייתי מייחס לזה חשיבות.‬ ‫הוא מגדיר את עצמו כשרדן.‬ 764 01:09:12,000 --> 01:09:14,416 ‫זו כנראה רשימת קניות‬ ‫של סופ "ש שגרתי אצלו.‬ 765 01:09:19,041 --> 01:09:20,416 ‫אלוהים אדירים.‬ 766 01:09:21,416 --> 01:09:25,082 ‫אני כאן. אני בסדר.‬ ‫את בסדר? איפה הילדים?‬ 767 01:09:25,166 --> 01:09:27,291 ‫כולם פה, כולם בסדר.‬ ‫-בסדר.‬ 768 01:09:27,375 --> 01:09:29,000 ‫מה קרה? הצלחת להגיע העירה?‬ 769 01:09:32,000 --> 01:09:35,833 ‫לא הגעתי רחוק. ואז שמעתי את הרעש הזה.‬ 770 01:09:37,000 --> 01:09:40,791 ‫מה זאת אומרת? איפה היית?‬ ‫מה עשית? השתגעתי מרוב דאגה.‬ 771 01:09:40,875 --> 01:09:44,416 ‫אני לא יודע, התחלתי לנהוג, ‬ 772 01:09:44,500 --> 01:09:48,832 ‫ואז שמעתי את הרעש הזה וחזרתי מיד.‬ 773 01:09:48,916 --> 01:09:52,250 ‫אז לא פגשת אף אחד‬ ‫שעשוי לעזור לנו להבין מה קורה פה.‬ 774 01:09:52,750 --> 01:09:54,375 ‫לא, לא פגשתי אף אחד.‬ 775 01:09:55,916 --> 01:09:58,000 ‫אבל כן ראיתי משהו. ראיתי...‬ 776 01:10:01,083 --> 01:10:03,791 ‫היה רחפן ענקי.‬ 777 01:10:03,875 --> 01:10:06,957 ‫טס לו באמצע שום מקום ומפזר אלפים כאלה.‬ 778 01:10:07,041 --> 01:10:08,708 ‫אין לי מושג מה כתוב פה.‬ 779 01:10:20,583 --> 01:10:21,666 ‫"מוות לאמריקה."‬ 780 01:10:25,375 --> 01:10:26,208 ‫מה?‬ 781 01:10:27,583 --> 01:10:28,916 ‫"מוות לאמריקה."‬ 782 01:10:31,958 --> 01:10:34,749 ‫אני לא יודע מה המשמעות של השאר, ‬ 783 01:10:34,833 --> 01:10:37,208 ‫אבל הפירוש של זה הוא "מוות לאמריקה".‬ 784 01:10:38,125 --> 01:10:39,625 ‫אני זוכר ממשחק ששיחקתי.‬ 785 01:10:46,125 --> 01:10:47,791 ‫שום דבר פה לא הגיוני.‬ 786 01:10:47,875 --> 01:10:50,332 ‫אם הם תקפו אותנו, למה שיפרסמו את זה ככה?‬ 787 01:10:50,416 --> 01:10:53,207 ‫זה אפילו לא באנגלית.‬ ‫מה הטעם לפזר אותם כאן?‬ 788 01:10:53,291 --> 01:10:56,999 ‫אני די בטוח שפונים ימינה‬ ‫ואז ממשיכים ישר לכביש המהיר.‬ 789 01:10:57,083 --> 01:10:59,832 ‫עד כמה שידוע לנו, ‬ ‫אין מקום גרוע יותר מהעיר.‬ 790 01:10:59,916 --> 01:11:02,957 ‫לא ניסע אל העיר, אלא לבית של אחותי בג'רזי.‬ 791 01:11:03,041 --> 01:11:05,874 ‫אבל כדי להגיע לניו ג'רזי מכאן‬ ‫צריך לעבור בעיר.‬ 792 01:11:05,958 --> 01:11:09,207 ‫אבל שיהיה ברור, אני פונה ימינה‬ ‫ועוקב אחר השילוט לכביש המהיר.‬ 793 01:11:09,291 --> 01:11:12,582 ‫כן, בדיוק כמו שהגעת לכאן.‬ ‫אבל תקשיב לי, בבקשה.‬ 794 01:11:12,666 --> 01:11:15,124 ‫זה מעשה מסוכן, עבורך ועבור המשפחה שלך.‬ 795 01:11:15,208 --> 01:11:16,041 ‫אבא.‬ 796 01:11:16,625 --> 01:11:18,000 ‫תן להם ללכת.‬ 797 01:11:20,625 --> 01:11:23,249 ‫אני ממש מעריכה את הדאגה שלך.‬ 798 01:11:23,333 --> 01:11:25,250 ‫עלינו לחשוב על טובת המשפחה שלנו.‬ 799 01:11:26,041 --> 01:11:27,833 ‫ככה עדיף לכולם.‬ 800 01:11:43,458 --> 01:11:44,666 ‫זה לטובה.‬ 801 01:11:47,958 --> 01:11:48,791 ‫לטובת מי?‬ 802 01:11:50,750 --> 01:11:51,875 ‫לטובתנו.‬ 803 01:11:57,500 --> 01:12:01,166 ‫אני לא רוצה להיאלץ להסכים‬ ‫עם האישה הזאת, אבל היא צדקה.‬ 804 01:12:01,791 --> 01:12:03,666 ‫והיית צריך לספר לי מה ראית.‬ 805 01:12:03,750 --> 01:12:05,166 ‫אני יודע מה את חושבת, ‬ 806 01:12:05,250 --> 01:12:07,832 ‫אבל אני בטוח שהמטוס של אימא‬ ‫לא היה טס כאן.‬ 807 01:12:07,916 --> 01:12:09,291 ‫זו לא אותה חברת תעופה.‬ 808 01:12:13,166 --> 01:12:14,207 ‫היא מתה?‬ 809 01:12:14,291 --> 01:12:17,207 ‫די. למה לחשוב על זה בכלל?‬ 810 01:12:17,291 --> 01:12:19,457 ‫אמרתי לך, זו אפילו לא אותה חברת תעופה.‬ 811 01:12:19,541 --> 01:12:21,500 ‫כן, אבל יש תחושה שהיא מתה?‬ 812 01:12:24,791 --> 01:12:26,375 ‫כי לי יש.‬ 813 01:12:31,458 --> 01:12:35,124 ‫אם ניתקע בפקקים, לפחות נוכל לדבר עם אנשים, ‬ 814 01:12:35,208 --> 01:12:37,332 ‫לברר אם יש למישהו מידע על מה שקורה.‬ 815 01:12:37,416 --> 01:12:38,916 ‫מטורף שלא ראינו אף אחד.‬ 816 01:12:40,500 --> 01:12:42,916 ‫בטח נראה מישהו ברגע שנעלה על הכביש המהיר.‬ 817 01:12:44,625 --> 01:12:46,624 ‫אולי הטלפונים יעבדו בניו ג'רזי.‬ 818 01:12:46,708 --> 01:12:49,874 ‫האמת היא שאנחנו לא יודעים‬ ‫מה קורה מחוץ ללונג איילנד.‬ 819 01:12:49,958 --> 01:12:52,666 ‫אולי יש להם אינטרנט, ‬ ‫אולי קווי הטלפון בסדר.‬ 820 01:12:53,625 --> 01:12:56,582 ‫עוד נסתכל על היום הזה ונצחק, ‬ ‫אני מבטיחה לכם.‬ 821 01:12:56,666 --> 01:12:58,125 ‫החופשה מהגיהינום.‬ 822 01:12:59,333 --> 01:13:01,541 ‫הכול נראה מצחיק יותר עם הזמן.‬ ‫כך אומרים, לא?‬ 823 01:13:02,291 --> 01:13:04,041 ‫נראה לי שאומרים את זה קצת אחרת.‬ 824 01:13:04,125 --> 01:13:06,250 ‫אבל הבנתי למה התכוונת.‬ 825 01:13:08,041 --> 01:13:09,125 ‫סירנות.‬ 826 01:13:11,375 --> 01:13:12,832 ‫חשבתי שאת מנמנמת, חמודה.‬ 827 01:13:12,916 --> 01:13:13,999 ‫אני לא מצליחה.‬ 828 01:13:14,083 --> 01:13:15,250 ‫למה לא?‬ 829 01:13:16,000 --> 01:13:17,125 ‫בגלל הסירנות.‬ 830 01:13:20,583 --> 01:13:21,541 ‫מה זה?‬ 831 01:13:43,791 --> 01:13:45,666 ‫תישאר עם הילדים, אני אבדוק.‬ 832 01:14:27,333 --> 01:14:30,166 ‫יודעים מה, ילדים? חכו פה, בסדר?‬ 833 01:14:32,583 --> 01:14:33,416 ‫את רואה מישהו?‬ 834 01:14:35,375 --> 01:14:36,666 ‫אין פה אף אחד.‬ 835 01:14:41,041 --> 01:14:43,541 ‫- טסלה -‬ 836 01:14:45,291 --> 01:14:46,458 ‫כולן חדשות לגמרי.‬ 837 01:14:47,291 --> 01:14:48,125 ‫מה?‬ 838 01:14:50,916 --> 01:14:53,582 ‫וואו. היי, מישהו מגיע.‬ 839 01:14:53,666 --> 01:14:54,500 ‫יו!‬ 840 01:14:57,166 --> 01:15:01,500 ‫- יכולת נהיגה עצמאית לחלוטין -‬ 841 01:15:13,791 --> 01:15:14,833 ‫קליי!‬ 842 01:15:15,583 --> 01:15:18,291 ‫קליי, תיכנס למכונית!‬ ‫-לא כדאי שנחכה ונדבר איתם?‬ 843 01:15:18,375 --> 01:15:20,750 ‫תיכנס מיד לרכב המזדיין!‬ ‫-בסדר.‬ 844 01:15:25,208 --> 01:15:28,124 ‫מה את עושה? לא נסמן להם לעצור?‬ ‫אולי הם יודעים משהו.‬ 845 01:15:28,208 --> 01:15:29,750 ‫אין אף אחד במכונית!‬ 846 01:15:34,208 --> 01:15:36,833 ‫אימא? אימא, יש רכב משמאלך! סעי!‬ 847 01:16:18,916 --> 01:16:24,916 ‫- חלק רביעי: ‬ ‫השיטפון -‬ 848 01:16:25,916 --> 01:16:27,458 ‫אולי נלך למקלט?‬ 849 01:16:29,583 --> 01:16:32,582 ‫לצבא יש מקלט או בסיס בסביבה?‬ 850 01:16:32,666 --> 01:16:35,083 ‫הם לא מחויבים להכין את הדברים האלה ל...‬ 851 01:16:36,083 --> 01:16:37,666 ‫מקרי חירום כאלה?‬ 852 01:16:40,041 --> 01:16:41,250 ‫אני לא יודע איפה הם.‬ 853 01:16:42,875 --> 01:16:45,916 ‫גם אילו ידעתי, אמרת שכל המכוניות‬ ‫היו חדשות מהיצרן.‬ 854 01:16:47,166 --> 01:16:51,291 ‫אם עשו את זה בכל סוכנות, ‬ ‫הכבישים הראשיים כנראה פקוקים.‬ 855 01:16:52,250 --> 01:16:54,207 ‫נישאר כאן עד שנדע יותר.‬ 856 01:16:54,291 --> 01:16:55,457 ‫כמה עוד צריך לדעת?‬ 857 01:16:55,541 --> 01:16:57,374 ‫אנחנו כנראה באמצע אזור מלחמה.‬ 858 01:16:57,458 --> 01:16:59,500 ‫אנשים שאנחנו מכירים כנראה מתים.‬ 859 01:17:02,375 --> 01:17:03,208 ‫רות.‬ 860 01:17:11,125 --> 01:17:11,958 ‫רק...‬ 861 01:17:12,583 --> 01:17:13,916 ‫רק צריך לגבש תוכנית.‬ 862 01:17:14,000 --> 01:17:16,332 ‫אי אפשר לשבת כאן בחוסר מעש.‬ ‫צריך ללכת לאנשהו.‬ 863 01:17:16,416 --> 01:17:18,750 ‫הוא צודק, אמנדה. זה מסוכן מדי.‬ 864 01:17:19,583 --> 01:17:22,832 ‫נישן כאן הלילה, ומחר בבוקר אולי...‬ 865 01:17:22,916 --> 01:17:24,875 ‫אולי מה?‬ ‫-אולי... אני לא יודע.‬ 866 01:17:34,166 --> 01:17:35,333 ‫הייתי קרובה כל כך.‬ 867 01:18:21,000 --> 01:18:21,833 ‫מה אתה עושה?‬ 868 01:18:24,083 --> 01:18:25,541 ‫ממלא את האמבטיה.‬ 869 01:18:26,458 --> 01:18:28,083 ‫זה מה שאומרים לעשות, כדי...‬ 870 01:18:29,083 --> 01:18:31,083 ‫את יודעת, לאגור מים.‬ 871 01:18:32,875 --> 01:18:33,750 ‫אתה בקטע של אידוי?‬ 872 01:18:34,625 --> 01:18:35,541 ‫לא ממש.‬ 873 01:18:36,041 --> 01:18:38,957 ‫כאילו, זה... זה כמו מריחואנה?‬ 874 01:18:39,041 --> 01:18:42,291 ‫אני יודע שיש סוגים שונים עכשיו, ‬ ‫בטעמי פירות או...‬ 875 01:18:42,375 --> 01:18:43,416 ‫כמו מריחואנה.‬ 876 01:18:49,666 --> 01:18:51,291 ‫זיינת פעם סטודנטית שלך?‬ 877 01:18:55,666 --> 01:18:57,582 ‫אני לא מאמין ששאלת אותי את זה.‬ 878 01:18:57,666 --> 01:19:00,582 ‫ככה אני נראה לך? אני נראה כמו מישהו כזה?‬ 879 01:19:00,666 --> 01:19:04,583 ‫אתה נראה כמו מישהו שמשיג דברים בקלות.‬ 880 01:19:05,583 --> 01:19:06,666 ‫במיוחד נשים.‬ 881 01:19:07,833 --> 01:19:09,916 ‫אתייחס לזה כאל מחמאה, אני מניח.‬ 882 01:19:31,833 --> 01:19:34,833 ‫תמיד חשבתי שאני אדם מתוחכם.‬ 883 01:19:35,666 --> 01:19:38,125 ‫מישהו שראה את העולם כפי שהוא.‬ 884 01:19:38,791 --> 01:19:41,166 ‫אבל אף פעם לא ראיתי משהו כזה.‬ 885 01:19:43,625 --> 01:19:47,250 ‫אז עכשיו אני תוהה אם הדבר הזה‬ ‫שתמיד חשבתי על עצמי היה אשליה.‬ 886 01:19:49,000 --> 01:19:50,207 ‫אל תחמיר עם עצמך.‬ 887 01:19:50,291 --> 01:19:52,750 ‫אם חופרים מספיק עמוק, בטח הכול אשליות.‬ 888 01:19:54,125 --> 01:19:56,000 ‫קח למשל את תחום העיסוק שלך.‬ 889 01:19:56,791 --> 01:19:58,291 ‫מספרים דמיוניים‬ 890 01:19:58,833 --> 01:20:03,124 ‫שמזיזים כסף דמיוני שמוביל להצלחה דמיונית.‬ 891 01:20:03,208 --> 01:20:07,291 ‫באופן אישי, אני חושב שהעסק שלי‬ ‫הרבה פחות מסובך מכל זה.‬ 892 01:20:07,375 --> 01:20:11,082 ‫בבסיסה, העבודה שלי‬ ‫עוסקת, ותמיד עסקה, באנשים.‬ 893 01:20:11,166 --> 01:20:13,957 ‫אז אני ממש מרחמת עליך.‬ ‫-ולמה בדיוק?‬ 894 01:20:14,041 --> 01:20:16,041 ‫כי אנשים הם נוראיים.‬ 895 01:20:16,125 --> 01:20:19,041 ‫כאילו, פאק. תראה איך התייחסתי אליך.‬ 896 01:20:29,750 --> 01:20:32,375 ‫ועכשיו אנחנו נהנים ממשקה יחד.‬ 897 01:20:48,208 --> 01:20:50,125 ‫אני באמת מצטערת, אגב.‬ 898 01:20:51,208 --> 01:20:55,624 ‫על מה שאמרתי, עשיתי, חשבתי... זה לא משנה.‬ 899 01:20:55,708 --> 01:20:57,500 ‫טעיתי, ואני מצטערת.‬ 900 01:21:00,416 --> 01:21:03,750 ‫כמה מהלקוחות החכמים ביותר שלי‬ ‫הפסידו הרבה כסף‬ 901 01:21:04,333 --> 01:21:09,583 ‫מפני שביססו את הבחירות שלהם‬ ‫על אמונות קדומות במקום על אמת.‬ 902 01:21:11,958 --> 01:21:14,875 ‫זיהוי ההבדל הוא אחד הדברים‬ ‫הכי קשים שאדם יכול לעשות.‬ 903 01:21:16,041 --> 01:21:19,166 ‫כשהם לא מזהים אותו ואתה כן, ‬ ‫זה בטח מטריף את השכל.‬ 904 01:21:20,000 --> 01:21:21,707 ‫תלוי בבן אדם, ‬ 905 01:21:21,791 --> 01:21:25,583 ‫לפעמים אני קצת נהנה‬ ‫לראות את הבורסה מענישה אותו.‬ 906 01:21:27,000 --> 01:21:29,666 ‫אבל המפחידים ביותר הם אלה שלא לומדים.‬ 907 01:21:29,750 --> 01:21:32,750 ‫גם אחרי שהם מפסידים הרבה, ‬ ‫ואני מתכוון להרבה כסף.‬ 908 01:21:35,041 --> 01:21:37,457 ‫אין דבר שמפחיד אותי יותר‬ ‫מאדם שלא מוכן ללמוד, ‬ 909 01:21:37,541 --> 01:21:38,958 ‫אפילו כשזה בא על חשבונו.‬ 910 01:21:41,583 --> 01:21:43,958 ‫זאת אפלה שלעולם לא אבין.‬ 911 01:21:55,041 --> 01:21:56,541 ‫השקט כל כך רועש.‬ 912 01:21:58,583 --> 01:22:01,625 ‫זה אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם‬ ‫כשהתחלנו ללון פה.‬ 913 01:22:02,666 --> 01:22:04,125 ‫התקשיתי להירדם.‬ 914 01:22:05,375 --> 01:22:07,208 ‫לא כמו בבית, שם שומעים הכול.‬ 915 01:22:08,666 --> 01:22:11,500 ‫סירנות, תנועה, אנשים.‬ 916 01:22:12,750 --> 01:22:14,125 ‫אני מתגעגעת לזה.‬ 917 01:22:15,000 --> 01:22:16,583 ‫לסירנות או לאנשים?‬ 918 01:22:23,833 --> 01:22:25,625 ‫אני מתחילה לחבב אותך, ‬ 919 01:22:26,333 --> 01:22:28,916 ‫וזו חתיכת הצהרה כשזה בא ממני כי...‬ 920 01:22:31,000 --> 01:22:33,166 ‫אני לא זוכרת מתי לאחרונה חיבבתי מישהו.‬ 921 01:22:34,416 --> 01:22:37,457 ‫אני חייב לומר, ‬ ‫בהתחלה חשבתי שאת עוקצנית מאוד, ‬ 922 01:22:37,541 --> 01:22:38,958 ‫אבל הצלחת להתחבב עליי.‬ 923 01:22:48,666 --> 01:22:50,125 ‫למה באמת באת לכאן?‬ 924 01:22:51,666 --> 01:22:53,791 ‫ואל תגיד לי שזה בגלל הברך שלך.‬ 925 01:22:54,291 --> 01:22:57,374 ‫זה לא היה שקר. באמת עברתי ניתוח בברך.‬ 926 01:22:57,458 --> 01:23:00,582 ‫עיקמתי אותה בצורה די רצינית‬ ‫כששיחקתי כדורסל במתנ "ס.‬ 927 01:23:00,666 --> 01:23:02,541 ‫אבל לא בגלל זה באת לכאן.‬ 928 01:23:08,125 --> 01:23:13,041 ‫הסיבה שבגללה באתי לכאן קשורה‬ ‫למשהו שקרה לי לפני כמה שנים.‬ 929 01:23:15,916 --> 01:23:19,291 ‫אחד הלקוחות שלי‬ ‫הזמין אותי ואת אשתי לאירוע פרטי.‬ 930 01:23:19,958 --> 01:23:21,333 ‫הלקוח שלי, הוא...‬ 931 01:23:22,416 --> 01:23:23,250 ‫טוב, ‬ 932 01:23:24,500 --> 01:23:28,375 ‫לא אגיד את שמו, אבל היית מזהה אותו.‬ 933 01:23:28,958 --> 01:23:31,499 ‫הוא ידוען?‬ ‫-לא. לא בקטע כזה.‬ 934 01:23:31,583 --> 01:23:34,625 ‫אבל בעולם העסקים, הוא בין הגדולים שיש.‬ 935 01:23:35,333 --> 01:23:39,291 ‫רוב העיסוק שלו הוא בתעשיית הנשק.‬ 936 01:23:39,375 --> 01:23:43,416 ‫אני מדבר על כסף סודי ביותר מהפנטגון.‬ 937 01:23:43,500 --> 01:23:45,375 ‫אולי האדם הכי רב עוצמה שסעדתי איתו.‬ 938 01:23:46,250 --> 01:23:49,999 ‫בכל אופן, אנחנו באירוע הזה בביתו.‬ 939 01:23:50,083 --> 01:23:53,166 ‫השעה מאוחרת. אשתי רוצה ללכת.‬ 940 01:23:53,250 --> 01:23:57,166 ‫אבל הוא ואני עושים חיים, ‬ ‫והוא לא רוצה שהלילה ייגמר.‬ 941 01:23:57,250 --> 01:23:59,582 ‫אחרי עוד כמה מבטים נוקבים, ‬ 942 01:23:59,666 --> 01:24:03,291 ‫אשתי מסכימה לנסוע במונית‬ ‫ושאחזור הביתה מאוחר יותר.‬ 943 01:24:03,958 --> 01:24:05,875 ‫היא בטח הייתה ממש מרוצה מזה.‬ 944 01:24:07,208 --> 01:24:12,082 ‫אז אנחנו שותים עוד כמה משקאות, ‬ ‫משתכרים כהוגן, ובשלב מסוים‬ 945 01:24:12,166 --> 01:24:15,999 ‫הוא לא הצליח לעמוד‬ ‫וגם אני הייתי מאוד לא יציב.‬ 946 01:24:16,083 --> 01:24:18,291 ‫לא נשמע לי מוכר, אדוני.‬ 947 01:24:19,708 --> 01:24:22,832 ‫אז הוא לוקח אותי לחדר העבודה שלו.‬ 948 01:24:22,916 --> 01:24:24,666 ‫מעשנים כמה סיגרים, ‬ 949 01:24:24,750 --> 01:24:28,957 ‫ואנחנו מרחפים גבוה, צוחקים כמעט מכל דבר.‬ 950 01:24:29,041 --> 01:24:31,374 ‫לבסוף הוא מתחיל לספר כמה הוא מחבב אותי‬ 951 01:24:31,458 --> 01:24:35,083 ‫ואומר שהיה רוצה להזמין אותי‬ ‫לטיול שהוא עומד לצאת אליו.‬ 952 01:24:35,666 --> 01:24:37,999 ‫איזה מין טיול? לאן הוא נסע?‬ 953 01:24:38,083 --> 01:24:40,208 ‫זה בדיוק מה ששאלתי.‬ 954 01:24:41,708 --> 01:24:42,708 ‫ואז הוא...‬ 955 01:24:43,625 --> 01:24:44,958 ‫פונה אליי, ‬ 956 01:24:45,541 --> 01:24:46,791 ‫בהבעה רצינית.‬ 957 01:24:48,666 --> 01:24:49,666 ‫והוא אומר...‬ 958 01:24:50,750 --> 01:24:52,166 ‫"אה, אתה יודע, ‬ 959 01:24:52,250 --> 01:24:53,791 ‫"סתם הפגישה השנתית שלי‬ 960 01:24:53,875 --> 01:24:56,750 ‫"עם שאר הרשעים שמנהלים את העולם."‬ 961 01:25:02,250 --> 01:25:04,874 ‫הוא היה מסוג האנשים‬ ‫שתמיד סיפרו בדיחות כאלה.‬ 962 01:25:04,958 --> 01:25:07,957 ‫שוב, אם הייתי אומר לך את שמו, היית מבינה.‬ 963 01:25:08,041 --> 01:25:10,624 ‫אני פשוט אצטרך לסמוך עליך.‬ 964 01:25:10,708 --> 01:25:13,791 ‫ועכשיו, אם תסלח לי, אלך למזוג לי עוד יין.‬ 965 01:25:15,666 --> 01:25:19,041 ‫ואז, אתמול, לפני הקונצרט, ‬ 966 01:25:19,125 --> 01:25:20,625 ‫החבר שלי מתקשר אליי.‬ 967 01:25:22,750 --> 01:25:25,166 ‫בלי שקבענו מראש, כמו בדרך כלל.‬ 968 01:25:25,250 --> 01:25:27,250 ‫הוא פשוט מתקשר אליי פתאום‬ 969 01:25:27,916 --> 01:25:29,791 ‫ורוצה שאעביר חלק מהכסף שלו.‬ 970 01:25:31,916 --> 01:25:34,208 ‫ומדובר במספרים גדולים, אפילו בשבילו.‬ 971 01:25:36,250 --> 01:25:39,250 ‫וכשעמדנו לנתק, ‬ ‫שאלתי אם הוא רוצה לצאת לשתות משהו.‬ 972 01:25:39,958 --> 01:25:42,166 ‫הוא אומר לי שהוא נוסע לתקופה.‬ 973 01:25:43,333 --> 01:25:44,916 ‫ואני מתלוצץ בחזרה, ‬ 974 01:25:45,000 --> 01:25:48,332 ‫"כן? אתה מבלה‬ ‫עם מועצת הרשע שלך בסוף השבוע?‬ 975 01:25:48,416 --> 01:25:50,458 ‫"חשבתי שזה קורה רק בהיפוך החורף."‬ 976 01:25:54,708 --> 01:25:56,083 ‫אבל הוא לא צוחק.‬ 977 01:25:57,666 --> 01:26:00,291 ‫והוא תמיד צוחק, אפילו מבדיחות גרועות.‬ 978 01:26:02,125 --> 01:26:03,291 ‫כל מה שהוא אמר זה...‬ 979 01:26:04,916 --> 01:26:06,208 ‫"שמור על עצמך."‬ 980 01:26:08,000 --> 01:26:09,666 ‫כמעט כאילו הוא ריחם עליי.‬ 981 01:26:12,333 --> 01:26:14,541 ‫מאז לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה.‬ 982 01:26:22,541 --> 01:26:23,832 ‫אתה מנסה לומר ש...‬ 983 01:26:23,916 --> 01:26:27,832 ‫אתה חושב שהחבר שלך‬ ‫אחראי איכשהו למה שקורה כאן?‬ 984 01:26:27,916 --> 01:26:29,082 ‫לא, לא בקטע כזה.‬ 985 01:26:29,166 --> 01:26:32,499 ‫תאוריית קונספירציה‬ ‫על קבוצת אנשים עלומה שמנהלת את העולם‬ 986 01:26:32,583 --> 01:26:34,625 ‫זה הסבר עצלני מדי.‬ 987 01:26:36,500 --> 01:26:38,583 ‫במיוחד כשהאמת מפחידה בהרבה.‬ 988 01:26:40,166 --> 01:26:41,666 ‫מהי האמת?‬ 989 01:26:42,583 --> 01:26:44,374 ‫אף אחד לא בשליטה.‬ 990 01:26:44,458 --> 01:26:46,333 ‫אף אחד לא מושך בחוטים.‬ 991 01:26:47,375 --> 01:26:49,291 ‫בטח, יש אנשים כמו החבר שלי‬ 992 01:26:49,375 --> 01:26:52,791 ‫שאולי יש להם גישה למידע מהסוג הנכון.‬ 993 01:26:53,458 --> 01:26:55,958 ‫אבל כשאירועים כאלה מתרחשים בעולם, ‬ 994 01:26:56,666 --> 01:26:59,500 ‫אפילו האנשים הכי חזקים‬ ‫יכולים לקוות, במקרה הטוב, ‬ 995 01:27:00,500 --> 01:27:02,250 ‫לאזהרה ותו לא.‬ 996 01:27:11,291 --> 01:27:12,291 ‫סליחה, זה...‬ 997 01:27:13,833 --> 01:27:15,750 ‫כנראה הסיפור הזה קצת מבאס.‬ 998 01:27:18,541 --> 01:27:21,208 ‫התחרטתי. אני לא מחבבת אותך יותר.‬ 999 01:27:29,500 --> 01:27:30,333 ‫קדימה.‬ 1000 01:27:32,125 --> 01:27:32,958 ‫בואי.‬ 1001 01:27:33,750 --> 01:27:34,916 ‫לאן אנחנו הולכים?‬ 1002 01:27:35,000 --> 01:27:36,458 ‫אני אזכה באהדתך שוב.‬ 1003 01:27:41,250 --> 01:27:42,416 ‫אני רואה אותך, רוז.‬ 1004 01:27:47,375 --> 01:27:48,250 ‫מה את רוצה?‬ 1005 01:27:50,875 --> 01:27:53,791 ‫לעולם לא אגלה מה קורה‬ ‫בין רוס לרייצ'ל, נכון?‬ 1006 01:27:53,875 --> 01:27:55,624 ‫את עדיין תקועה על החרא הזה?‬ 1007 01:27:55,708 --> 01:27:57,082 ‫למי אכפת?‬ 1008 01:27:57,166 --> 01:27:59,916 ‫לי, מן הסתם.‬ 1009 01:28:00,000 --> 01:28:02,041 ‫למה אכפת לך כל כך מהסדרה הזאת?‬ 1010 01:28:05,583 --> 01:28:06,833 ‫הם משמחים אותי.‬ 1011 01:28:08,041 --> 01:28:10,125 ‫ואני ממש זקוקה לזה כרגע. אתה לא?‬ 1012 01:28:17,833 --> 01:28:20,124 ‫אם נותרה תקווה כלשהי בעולם הדפוק הזה, ‬ 1013 01:28:20,208 --> 01:28:22,500 ‫אני רוצה לפחות לגלות מה עולה בגורלם.‬ 1014 01:28:28,416 --> 01:28:29,625 ‫אכפת לי מהם.‬ 1015 01:28:32,791 --> 01:28:33,916 ‫אולי חבל שכך.‬ 1016 01:28:35,041 --> 01:28:36,083 ‫אני רק אומר.‬ 1017 01:28:36,958 --> 01:28:39,749 ‫את בטח צודקת. לפי איך שזה נראה, ‬ 1018 01:28:39,833 --> 01:28:41,708 ‫לעולם לא תראי שוב את הסדרה הזו.‬ 1019 01:28:43,125 --> 01:28:45,791 ‫אז במקומך‬ ‫הייתי מחפש משהו אחר להתעניין בו.‬ 1020 01:28:52,625 --> 01:28:55,041 ‫מוזר, לא שומעים ציקדות הלילה.‬ 1021 01:28:58,583 --> 01:29:00,041 ‫הלכתי לאיבוד היום.‬ 1022 01:29:01,916 --> 01:29:03,166 ‫כשיצאתי בבוקר.‬ 1023 01:29:05,333 --> 01:29:06,875 ‫מה זאת אומרת, הלכת לאיבוד?‬ 1024 01:29:08,750 --> 01:29:10,416 ‫חשבתי שאני יודע לאן אני נוסע, ‬ 1025 01:29:10,500 --> 01:29:13,708 ‫אבל פתאום צצו רחובות בלי אף שלט.‬ 1026 01:29:14,458 --> 01:29:16,916 ‫אז סתם נסעתי לי.‬ 1027 01:29:17,833 --> 01:29:19,541 ‫ואז נסעתי לי עוד קצת.‬ 1028 01:29:20,833 --> 01:29:25,666 ‫ואז הסתובבתי והלכתי לאיבוד לגמרי, ‬ 1029 01:29:25,750 --> 01:29:28,333 ‫ואין לי מושג איך מצאתי את דרכי חזרה לכאן.‬ 1030 01:29:33,625 --> 01:29:35,208 ‫אבל כן ראיתי מישהי.‬ 1031 01:29:39,583 --> 01:29:40,708 ‫אישה.‬ 1032 01:29:42,208 --> 01:29:43,208 ‫בכביש.‬ 1033 01:29:45,041 --> 01:29:48,250 ‫היא נופפה לי, ו...‬ 1034 01:29:48,875 --> 01:29:50,541 ‫היא דיברה בספרדית.‬ 1035 01:29:51,208 --> 01:29:53,249 ‫היא פשוט עמדה לה שם‬ 1036 01:29:53,333 --> 01:29:55,541 ‫לצד הדרך, באמצע שום מקום.‬ 1037 01:29:56,041 --> 01:29:57,041 ‫ואני...‬ 1038 01:29:59,250 --> 01:30:00,083 ‫נטשתי אותה.‬ 1039 01:30:02,833 --> 01:30:03,916 ‫היא נזקקה לעזרה.‬ 1040 01:30:05,416 --> 01:30:06,416 ‫ואני נטשתי אותה.‬ 1041 01:30:21,916 --> 01:30:24,208 ‫יש עוד משהו שאתה מסתיר מאיתנו?‬ 1042 01:30:25,583 --> 01:30:28,041 ‫אם כבר אתה נפתח.‬ 1043 01:30:31,458 --> 01:30:35,957 ‫לא סיפרנו לכם קודם‬ ‫שראינו מכלית נפט עולה על שרטון.‬ 1044 01:30:36,041 --> 01:30:37,916 ‫ממש על החוף.‬ 1045 01:30:38,000 --> 01:30:39,499 ‫מכלית נפט?‬ 1046 01:30:39,583 --> 01:30:42,916 ‫כן, זאת ספינה ממש ענקית.‬ 1047 01:30:43,000 --> 01:30:47,916 ‫היא אדומה.‬ ‫כאילו, אני לא חושב שכולן אדומות, ‬ 1048 01:30:48,000 --> 01:30:51,833 ‫אבל זאת הייתה אדומה, ‬ ‫והיא עלתה ממש על החוף.‬ 1049 01:30:52,500 --> 01:30:54,249 ‫למה לא סיפרתם לנו?‬ 1050 01:30:54,333 --> 01:30:57,541 ‫אני חושב שבאותו זמן שנינו פחדנו, את יודעת?‬ 1051 01:31:00,333 --> 01:31:01,541 ‫מהמשמעות האפשרית.‬ 1052 01:31:02,750 --> 01:31:04,041 ‫מה היא יכולה להיות?‬ 1053 01:31:04,625 --> 01:31:06,499 ‫אם היינו תחת מתקפה, ‬ 1054 01:31:06,583 --> 01:31:10,332 ‫ואני יודע שזה נשמע מוזר, אבל נפט זה משהו‬ 1055 01:31:10,416 --> 01:31:13,749 ‫שצריך הרבה ממנו אם רוצים להתגונן.‬ 1056 01:31:13,833 --> 01:31:15,791 ‫לא ייאמן שאנחנו מדברים על זה.‬ 1057 01:31:15,875 --> 01:31:18,041 ‫אני באמת חושב שנהיה בסדר.‬ 1058 01:31:18,125 --> 01:31:20,874 ‫בסופו של דבר, אני באמת חושב ככה.‬ 1059 01:31:20,958 --> 01:31:22,832 ‫אפילו אם מדובר בפלישה.‬ 1060 01:31:22,916 --> 01:31:23,749 ‫פלישה?‬ 1061 01:31:23,833 --> 01:31:25,457 ‫או אולי כיבוש?‬ 1062 01:31:25,541 --> 01:31:27,999 ‫טוב, יודע מה?‬ ‫ברור לי שיש לך כוונות טובות, ‬ 1063 01:31:28,083 --> 01:31:31,750 ‫אבל בחירת המילים שלך מלחיצה אותי בטירוף.‬ 1064 01:31:35,000 --> 01:31:35,833 ‫מה זה היה?‬ 1065 01:31:55,041 --> 01:31:57,375 ‫אלה... פלמינגואים.‬ 1066 01:31:59,250 --> 01:32:00,416 ‫אלה פלמינגואים?‬ 1067 01:32:02,041 --> 01:32:03,583 ‫אלה פלמינגואים.‬ 1068 01:32:07,250 --> 01:32:08,083 ‫למה?‬ 1069 01:32:10,791 --> 01:32:13,833 ‫וואו, איזה אוסף מרשים.‬ 1070 01:32:15,791 --> 01:32:16,958 ‫את אוהבת ג'אז?‬ 1071 01:32:18,541 --> 01:32:20,416 ‫אתה רוצה להאזין לג'אז?‬ 1072 01:32:20,500 --> 01:32:22,041 ‫בטח, למה לא?‬ 1073 01:32:22,125 --> 01:32:25,041 ‫כי חשבתי שבאנו ליהנות.‬ 1074 01:32:26,083 --> 01:32:28,332 ‫בוא נשים משהו שאפשר לרקוד לצליליו.‬ 1075 01:32:28,416 --> 01:32:30,166 ‫אפשר לרקוד לצלילי ג'אז.‬ 1076 01:32:30,250 --> 01:32:32,249 ‫למעשה, התקליט הראשון שקניתי היה...‬ 1077 01:32:32,333 --> 01:32:34,249 ‫בבקשה, לא עוד אחד מהסיפורים שלך.‬ 1078 01:32:34,333 --> 01:32:38,291 ‫הם מערערים אותי קשות.‬ ‫רגע. אילו תקליטים אלה?‬ 1079 01:32:38,375 --> 01:32:40,291 ‫אל תסתכלי שם. אלה של הבת שלי.‬ 1080 01:32:40,375 --> 01:32:43,791 ‫הייתה לה תקופת תקלוט בקולג'.‬ 1081 01:32:43,875 --> 01:32:47,291 ‫זה נראה כמו משהו‬ ‫שאישה יכולה לרקוד לצליליו כמו שצריך.‬ 1082 01:32:47,375 --> 01:32:50,541 ‫בחייך. לא בשביל זה הבאתי אותך לפה.‬ 1083 01:32:54,625 --> 01:32:57,000 ‫אמרת שרצית לזכות באהדתי.‬ 1084 01:32:57,583 --> 01:32:58,791 ‫זו הדרך.‬ 1085 01:34:33,666 --> 01:34:34,832 ‫אנחנו שיכורים.‬ 1086 01:34:34,916 --> 01:34:35,791 ‫נכון.‬ 1087 01:34:36,458 --> 01:34:39,416 ‫אנחנו נשואים. אני נשואה. לך יש רעיה.‬ 1088 01:34:41,041 --> 01:34:42,041 ‫כן, זה נכון.‬ 1089 01:34:45,833 --> 01:34:47,000 ‫אני אוהב אותה מאוד.‬ 1090 01:34:53,291 --> 01:34:54,125 ‫אני באמת...‬ 1091 01:34:58,958 --> 01:35:00,125 ‫באמת מתגעגע אליה.‬ 1092 01:35:01,416 --> 01:35:02,541 ‫אתה עוד תראה אותה.‬ 1093 01:35:08,666 --> 01:35:09,500 ‫לא.‬ 1094 01:35:23,291 --> 01:35:24,833 ‫לא, אני לא חושב שאראה.‬ 1095 01:35:30,333 --> 01:35:31,166 ‫ורות.‬ 1096 01:35:34,416 --> 01:35:37,708 ‫מה אם יקרה גם לה משהו?‬ ‫לא אוכל לחיות עם עצמי.‬ 1097 01:35:38,791 --> 01:35:41,708 ‫לא יקרה לרות כלום, אני מבטיחה.‬ 1098 01:35:42,333 --> 01:35:45,375 ‫אנחנו איתכם בסיפור הזה‬ ‫עד שהמצב יחזור לקדמותו.‬ 1099 01:35:47,541 --> 01:35:50,000 ‫עלינו להתחיל להסתכל למציאות בעיניים.‬ 1100 01:35:53,041 --> 01:35:54,832 ‫שום דבר לא יחזור לקדמותו.‬ 1101 01:35:54,916 --> 01:35:56,583 ‫אל תגיד את זה. אנחנו חייבים...‬ 1102 01:36:41,833 --> 01:36:43,083 ‫הוא בסדר?‬ 1103 01:36:46,250 --> 01:36:48,375 ‫הוא קצת חם, אבל הוא יהיה בסדר.‬ 1104 01:36:51,208 --> 01:36:52,541 ‫למה את עדיין ערה?‬ 1105 01:36:55,250 --> 01:36:58,375 ‫אני כל הזמן חושבת‬ ‫על איזה פרק של "הבית הלבן".‬ 1106 01:36:59,041 --> 01:37:01,124 ‫יש איזה סיפור, מישהו אומר לנשיא...‬ 1107 01:37:01,208 --> 01:37:03,125 ‫צפית ב "בית הלבן"?‬ 1108 01:37:03,708 --> 01:37:05,541 ‫רק בעונות של ארון סורקין.‬ 1109 01:37:07,333 --> 01:37:11,708 ‫בכל אופן, סופר על אדם שגר ליד הנהר, ‬ 1110 01:37:12,625 --> 01:37:15,749 ‫והוא שמע ברדיו שהנהר עומד להציף את העיירה‬ 1111 01:37:15,833 --> 01:37:17,041 ‫ושכולם צריכים לעזוב.‬ 1112 01:37:17,541 --> 01:37:22,124 ‫אבל האיש לא הולך לשום מקום‬ ‫כי הוא מתפלל בכל יום.‬ 1113 01:37:22,208 --> 01:37:24,500 ‫הוא יודע שאלוהים אוהב אותו ויציל אותו.‬ 1114 01:37:25,083 --> 01:37:27,207 ‫אבל אז באמת יש שיטפון.‬ 1115 01:37:27,291 --> 01:37:29,999 ‫ואיזה בחור בסירת משוטים רואה את האיש‬ 1116 01:37:30,083 --> 01:37:32,208 ‫ואומר, "היי, בוא, אציל אותך".‬ 1117 01:37:33,000 --> 01:37:35,041 ‫אבל האיש לא מוכן ללכת לשום מקום.‬ 1118 01:37:35,708 --> 01:37:39,832 ‫ואז מסוק עובר מעל והטייס מנמיך את הסולם, ‬ 1119 01:37:39,916 --> 01:37:42,291 ‫אבל האיש לא מוכן ללכת לשום מקום.‬ 1120 01:37:43,041 --> 01:37:45,541 ‫לאחר מכן, האדם טובע בשיטפון.‬ 1121 01:37:45,625 --> 01:37:49,416 ‫ואז הוא עולה לגן עדן‬ ‫והוא ממש כועס על אלוהים, ‬ 1122 01:37:50,208 --> 01:37:54,124 ‫והוא אומר לו, "התפללתי אליך כל יום.‬ ‫חשבתי שאתה אוהב אותי.‬ 1123 01:37:54,208 --> 01:37:55,666 ‫"למה לא הצלת אותי?"‬ 1124 01:37:56,291 --> 01:37:57,791 ‫ואלוהים אומר, ‬ 1125 01:37:57,875 --> 01:37:59,625 ‫"שלחתי לך דיווח בקשר, ‬ 1126 01:38:00,500 --> 01:38:02,624 ‫"סירת משוטים ומסוק.‬ 1127 01:38:02,708 --> 01:38:03,875 ‫"מה עוד אתה רוצה?"‬ 1128 01:38:06,750 --> 01:38:08,041 ‫מה העניין, רוז?‬ 1129 01:38:16,500 --> 01:38:17,958 ‫נראה לי שסיימתי לחכות.‬ 1130 01:38:51,041 --> 01:38:51,875 ‫אבא?‬ 1131 01:38:52,458 --> 01:38:53,750 ‫תישן איתי במיטה?‬ 1132 01:38:54,750 --> 01:38:55,583 ‫אני לא בטוח.‬ 1133 01:38:57,625 --> 01:39:00,582 ‫המיטה לא מספיק גדולה, ‬ ‫ולא אכפת לי לישון על הרצפה.‬ 1134 01:39:00,666 --> 01:39:03,125 ‫לפעמים זה טוב לגב שלי.‬ ‫-אני מפחדת.‬ 1135 01:39:09,250 --> 01:39:10,750 ‫אנחנו לבדנו עכשיו, נכון?‬ 1136 01:39:14,000 --> 01:39:15,083 ‫למה את מתכוונת?‬ 1137 01:39:16,750 --> 01:39:18,000 ‫אני מתכוונת, ‬ 1138 01:39:18,666 --> 01:39:22,583 ‫ברגע האמת, אתה סומך‬ ‫על האנשים שבבית שלנו?‬ 1139 01:39:23,458 --> 01:39:25,666 ‫כבר ברור לנו שהאישה פקעת עצבים.‬ 1140 01:39:25,750 --> 01:39:28,457 ‫הילד הזה צילם אותי בסתר ליד הבריכה, ‬ 1141 01:39:28,541 --> 01:39:31,457 ‫הילדה הקטנה כל הזמן‬ ‫בוהה לתוך היער כמו דוני דארקו, ‬ 1142 01:39:31,541 --> 01:39:33,875 ‫ואני די בטוחה שהבעל רוצה לזיין אותי.‬ 1143 01:39:35,916 --> 01:39:37,000 ‫איך את יודעת?‬ 1144 01:39:38,041 --> 01:39:40,041 ‫הוא לא באמת יעשה משהו, הוא לא כזה.‬ 1145 01:39:40,125 --> 01:39:42,583 ‫אבל האם הוא רצה? לגמרי.‬ 1146 01:39:43,666 --> 01:39:46,000 ‫הנקודה שלי היא שאני לא סומכת עליהם.‬ 1147 01:39:57,625 --> 01:40:00,916 ‫אני לא ארשה שיקרה לך כלום, ‬ ‫אם זה מה שאת שואלת.‬ 1148 01:40:03,041 --> 01:40:07,207 ‫אני מבקשת שתזכור שאם העולם יקרוס, ‬ 1149 01:40:07,291 --> 01:40:10,041 ‫אמון זה לא משהו שכדאי לחלק לכל אחד, ‬ 1150 01:40:10,125 --> 01:40:11,875 ‫בייחוד לא לאנשים לבנים.‬ 1151 01:40:12,583 --> 01:40:14,541 ‫אפילו אימא תסכים איתי על זה.‬ 1152 01:40:18,125 --> 01:40:18,958 ‫הבנתי.‬ 1153 01:40:21,750 --> 01:40:22,583 ‫כן?‬ 1154 01:40:23,750 --> 01:40:25,832 ‫כי אנחנו ישנים במרתף של הבית שלנו‬ 1155 01:40:25,916 --> 01:40:27,250 ‫כבר לילה שני ברציפות.‬ 1156 01:40:28,958 --> 01:40:32,125 ‫בשביל מה בדיוק נתת להם לחזור פנימה?‬ 1157 01:40:34,166 --> 01:40:35,500 ‫זה היה המעשה הנכון.‬ 1158 01:40:37,625 --> 01:40:41,208 ‫והנה זה בדיוק. זה מה שידפוק אותנו בסוף.‬ 1159 01:41:17,833 --> 01:41:18,750 ‫תשתי.‬ 1160 01:41:29,583 --> 01:41:30,624 ‫איפה רוזי?‬ 1161 01:41:30,708 --> 01:41:33,000 ‫לא יודע. היא קמה לפנינו.‬ 1162 01:41:35,416 --> 01:41:37,833 ‫אני אלך להעיף מבט. כדאי שתקומי.‬ 1163 01:41:45,625 --> 01:41:47,041 ‫איך אתה מרגיש, חמוד?‬ 1164 01:41:48,291 --> 01:41:49,125 ‫קדימה.‬ 1165 01:41:50,125 --> 01:41:51,666 ‫ברור לי שאתה עייף, אבל קום‬ 1166 01:41:51,750 --> 01:41:53,832 ‫כדי שאוכל לראות אותך ולמדוד לך חום.‬ 1167 01:41:53,916 --> 01:41:55,666 ‫היית די חם אתמול בלילה.‬ 1168 01:41:57,750 --> 01:41:59,416 ‫אתה כבר לא כל כך חם.‬ 1169 01:42:00,208 --> 01:42:01,041 ‫יש.‬ 1170 01:42:01,916 --> 01:42:03,208 ‫כואב לך הגרון?‬ 1171 01:42:04,041 --> 01:42:05,333 ‫לא.‬ ‫-יופי.‬ 1172 01:42:14,416 --> 01:42:17,125 ‫מה זה? דם? זה דם?‬ 1173 01:42:21,791 --> 01:42:22,708 ‫מה אתה...‬ 1174 01:42:24,166 --> 01:42:25,000 ‫מה אתה...‬ 1175 01:42:25,708 --> 01:42:26,916 ‫מה אתה עושה, לעזאזל?‬ 1176 01:42:31,000 --> 01:42:33,125 ‫מה לעזאזל? אלה השיניים שלך?‬ 1177 01:42:38,000 --> 01:42:38,833 ‫ארצ'י.‬ 1178 01:42:41,625 --> 01:42:43,541 ‫תפסיק עם זה. קליי!‬ 1179 01:42:50,416 --> 01:42:51,291 ‫השיניים שלי.‬ 1180 01:42:51,916 --> 01:42:52,749 ‫קליי!‬ 1181 01:42:52,833 --> 01:42:54,041 ‫מה קורה לי?‬ 1182 01:42:54,125 --> 01:42:54,957 ‫קליי!‬ 1183 01:42:55,041 --> 01:42:56,125 ‫הכול בסדר?‬ 1184 01:42:56,750 --> 01:42:59,374 ‫משהו לא בסדר עם ארצ'י.‬ ‫-מה קרה? מה לעזאזל?‬ 1185 01:42:59,458 --> 01:43:00,332 ‫בדיוק מה שאמרתי.‬ 1186 01:43:00,416 --> 01:43:02,666 ‫הייתה לי תחושה מוזרה בשיניים.‬ 1187 01:43:02,750 --> 01:43:04,582 ‫ונגעתי בהן, והן פשוט נפלו.‬ 1188 01:43:04,666 --> 01:43:06,791 ‫הוא היה קצת חם אמש, ‬ ‫אבל זה... לא יודעת.‬ 1189 01:43:06,875 --> 01:43:09,541 ‫טוב, בסדר. אתה... אתה בסדר.‬ 1190 01:43:09,625 --> 01:43:11,041 ‫אני לא מרגיש בסדר.‬ 1191 01:43:14,625 --> 01:43:18,541 ‫- חלק חמישי: ‬ ‫האחרון -‬ 1192 01:43:18,625 --> 01:43:19,541 ‫איך אתה מרגיש?‬ 1193 01:43:22,541 --> 01:43:24,666 ‫חוץ מזה שהשיניים שלך נופלות, הכוונה.‬ 1194 01:43:24,750 --> 01:43:26,791 ‫איזו מין שאלה זאת? ברור שהוא חולה.‬ 1195 01:43:26,875 --> 01:43:30,416 ‫אני לא חולה, אימא. פשוט נפלו לי השיניים.‬ 1196 01:43:32,166 --> 01:43:33,749 ‫אולי בגלל החרק שנשך אותי. לא יודע.‬ 1197 01:43:33,833 --> 01:43:34,666 ‫איזה חרק?‬ 1198 01:43:35,666 --> 01:43:38,082 ‫חרק נשך אותי אתמול ביער.‬ 1199 01:43:38,166 --> 01:43:39,249 ‫זאת כנראה הסיבה.‬ 1200 01:43:39,333 --> 01:43:43,416 ‫כנראה סתם קרצית, מחלת הליים.‬ ‫ראיתי תסמינים מוזרים יותר.‬ 1201 01:43:43,500 --> 01:43:44,832 ‫מוזרים יותר מזה?‬ 1202 01:43:44,916 --> 01:43:46,207 ‫הוא צריך ללכת למיון.‬ 1203 01:43:46,291 --> 01:43:47,457 ‫צריך לנסוע לביה "ח.‬ 1204 01:43:47,541 --> 01:43:50,166 ‫אי אפשר. הכביש המהיר‬ ‫הוא היציאה היחידה מהעיר.‬ 1205 01:43:50,833 --> 01:43:53,457 ‫ואם הדרכים פקוקות, ‬ ‫לא יהיה שם מי שיעזור לנו.‬ 1206 01:43:53,541 --> 01:43:55,916 ‫חייבים לעשות משהו. ארצ'י צריך להיבדק.‬ 1207 01:43:57,333 --> 01:44:01,250 ‫אני לא מאמינה שזה קורה.‬ 1208 01:44:05,125 --> 01:44:08,041 ‫נלך לבית של הקבלן שלי. הוא לא רחוק מכאן.‬ 1209 01:44:08,125 --> 01:44:10,500 ‫אמרת שראית אותו אוגר אספקה?‬ 1210 01:44:11,083 --> 01:44:14,166 ‫כמו שאני מכיר את דני, הוא מוכן לכל מצב.‬ ‫אולי יש לו משהו שיעזור.‬ 1211 01:44:14,250 --> 01:44:15,916 ‫אנטיביוטיקה, תרופות.‬ 1212 01:44:16,583 --> 01:44:17,875 ‫דני ידע מה לעשות.‬ 1213 01:44:19,125 --> 01:44:19,958 ‫היי.‬ 1214 01:44:20,708 --> 01:44:23,541 ‫אני מבטיח, אשיג לבנך עזרה.‬ 1215 01:44:25,333 --> 01:44:26,166 ‫איפה רוז?‬ 1216 01:44:28,375 --> 01:44:29,458 ‫לא מצאתי אותה.‬ 1217 01:44:30,750 --> 01:44:32,291 ‫מה? מה זאת אומרת?‬ 1218 01:44:32,375 --> 01:44:34,291 ‫חיפשתי אותה בכל הבית. היא לא פה.‬ 1219 01:44:34,375 --> 01:44:36,582 ‫היא לא בחצר האחורית.‬ ‫-אחפש למטה.‬ 1220 01:44:36,666 --> 01:44:38,124 ‫היא בטח סתם מסיירת בבית.‬ 1221 01:44:38,208 --> 01:44:41,749 ‫אולי היא משחקת בחוץ. אחפש.‬ ‫-חיפשתי שם, אבל מוזמנת לבדוק שוב.‬ 1222 01:44:41,833 --> 01:44:44,541 ‫אני לא מבינה. איפה היא? היא בטוח כאן.‬ ‫-היא לא!‬ 1223 01:44:44,625 --> 01:44:48,207 ‫אני אומר לך, חיפשתי בכל מקום והיא לא כאן.‬ 1224 01:44:48,291 --> 01:44:51,541 ‫אולי היא בחנייה.‬ ‫-כבר בדקתי שם.‬ 1225 01:44:51,625 --> 01:44:53,750 ‫בסדר. איפה לא חיפשת, קליי?‬ 1226 01:44:55,166 --> 01:44:56,166 ‫היא לא למטה.‬ 1227 01:44:56,916 --> 01:44:58,582 ‫טוב, זה טירוף. איפה היא?‬ 1228 01:44:58,666 --> 01:44:59,666 ‫היא לא בחוץ, ‬ 1229 01:44:59,750 --> 01:45:02,041 ‫אבל נראה לי שהיא לקחה אופניים מהחנייה.‬ 1230 01:45:02,125 --> 01:45:03,916 ‫לקחה אופניים? לאן היא יכלה ללכת?‬ 1231 01:45:04,000 --> 01:45:05,875 ‫יש לך מושג איפה אחותך?‬ 1232 01:45:06,458 --> 01:45:10,207 ‫לא יודע. היינו בצריף אתמול, אז...‬ 1233 01:45:10,291 --> 01:45:11,541 ‫איזה צריף?‬ 1234 01:45:11,625 --> 01:45:12,999 ‫הצריף.‬ 1235 01:45:13,083 --> 01:45:18,458 ‫היא ראתה איילים ורצתה לחפש אותם, אולי שם?‬ ‫-אני הולכת.‬ 1236 01:45:21,708 --> 01:45:24,125 ‫ארצ'י, אתה בסדר?‬ 1237 01:45:25,833 --> 01:45:26,666 ‫אתה בסדר...‬ 1238 01:45:26,750 --> 01:45:28,374 ‫הוא צריך עזרה מיד.‬ ‫-בסדר.‬ 1239 01:45:28,458 --> 01:45:29,457 ‫אני מחזיק אותך.‬ 1240 01:45:29,541 --> 01:45:30,582 ‫אני באה איתכם.‬ 1241 01:45:30,666 --> 01:45:31,999 ‫לא, זה מסוכן.‬ 1242 01:45:32,083 --> 01:45:34,166 ‫תישארי כאן עם אמנדה. תמצאו את רוז.‬ 1243 01:45:34,250 --> 01:45:36,291 ‫לא. מה? אל תשאיר אותי לבד.‬ 1244 01:45:36,375 --> 01:45:37,207 ‫יהיה בסדר.‬ 1245 01:45:37,291 --> 01:45:39,791 ‫אבא, דיברנו על זה.‬ ‫אתה לא יכול להשאיר אותי לבד.‬ 1246 01:45:39,875 --> 01:45:41,124 ‫הוא חולה, את לא רואה?‬ 1247 01:45:41,208 --> 01:45:42,957 ‫אבא, אתה לא תחזור לעולם.‬ 1248 01:45:43,041 --> 01:45:46,332 ‫אתה לא מבין שמשהו קורה? זה קורה כרגע.‬ 1249 01:45:46,416 --> 01:45:49,207 ‫מה שזה לא יהיה, ‬ ‫זה קורה לארצ'י, זה קורה לכולנו.‬ 1250 01:45:49,291 --> 01:45:51,916 ‫אתה לא יכול ללכת. העולם אולי חרב שם בחוץ.‬ 1251 01:45:52,000 --> 01:45:53,250 ‫לכן אני רוצה שתישארי.‬ 1252 01:45:54,458 --> 01:45:55,541 ‫תוציאי את הטלפון.‬ 1253 01:45:56,791 --> 01:45:58,374 ‫קדימה, תוציאי אותו.‬ 1254 01:45:58,458 --> 01:45:59,833 ‫כווני שעון לעוד שעה.‬ 1255 01:46:00,666 --> 01:46:01,583 ‫אני אחזור.‬ 1256 01:46:02,833 --> 01:46:03,916 ‫זה לא ילך.‬ 1257 01:46:04,458 --> 01:46:05,499 ‫זה לא יסתדר.‬ 1258 01:46:05,583 --> 01:46:07,207 ‫זה כן, אין ברירה.‬ 1259 01:46:07,291 --> 01:46:09,958 ‫תסתכלי, אחזור לקחת אותך לפני שהשעון יצלצל.‬ 1260 01:46:19,541 --> 01:46:22,541 ‫שעה. זה הכול. הבטחת.‬ 1261 01:46:32,166 --> 01:46:35,832 ‫רוז? רוז!‬ 1262 01:46:35,916 --> 01:46:38,333 ‫רוזי! רוז!‬ 1263 01:46:57,541 --> 01:46:59,500 ‫איזה סיוט.‬ 1264 01:47:00,083 --> 01:47:01,750 ‫איזה סיוט מחורבן.‬ 1265 01:47:03,625 --> 01:47:06,750 ‫לאן רוז יכלה ללכת? למה היא הלכה?‬ 1266 01:47:07,333 --> 01:47:09,875 ‫היא אמרה שהיא סיימה לחכות.‬ ‫למה היא התכוונה?‬ 1267 01:47:12,125 --> 01:47:15,166 ‫אולי נחזור הביתה ונחכה שאבא שלי יחזור?‬ 1268 01:47:16,416 --> 01:47:17,416 ‫ואז מה?‬ 1269 01:47:18,166 --> 01:47:19,624 ‫הוא ימצא את רוז?‬ 1270 01:47:19,708 --> 01:47:21,791 ‫לא יודעת, אבל הוא יעזור לנו.‬ 1271 01:47:22,458 --> 01:47:24,749 ‫אני רק רוצה לדעת מה לעזאזל קורה.‬ 1272 01:47:24,833 --> 01:47:26,541 ‫אני רוצה לדעת מה התוכנית.‬ 1273 01:47:26,625 --> 01:47:30,791 ‫אני רוצה לדעת שנמצא את הילדה שלי‬ ‫ואז ניכנס למכונית היקרה שלכם‬ 1274 01:47:30,875 --> 01:47:33,749 ‫וניסע לבית חולים אמיתי, נמצא רופא שיגיד לי‬ 1275 01:47:33,833 --> 01:47:36,582 ‫שהתינוק שלי בסדר, שכולנו נהיה בסדר, ‬ 1276 01:47:36,666 --> 01:47:38,749 ‫ואז נוכל לחזור כולנו לבית שלנו.‬ 1277 01:47:38,833 --> 01:47:40,124 ‫ואם זה בלתי אפשרי?‬ 1278 01:47:40,208 --> 01:47:44,791 ‫אני רוצה להתרחק מכאן, מכם וממה שקורה.‬ 1279 01:47:44,875 --> 01:47:46,124 ‫זה קורה לכולנו.‬ 1280 01:47:46,208 --> 01:47:48,166 ‫אני יודעת שזה קורה לכולנו!‬ 1281 01:47:48,250 --> 01:47:49,708 ‫די לצעוק עליי!‬ 1282 01:47:59,666 --> 01:48:00,666 ‫לא אכפת לך.‬ 1283 01:48:03,416 --> 01:48:04,875 ‫לא אכפת לך שאני כאן.‬ 1284 01:48:06,250 --> 01:48:10,250 ‫ואימא שלי בטח בקרקעית של איזה אוקיינוס.‬ 1285 01:48:14,416 --> 01:48:17,208 ‫אין לי עוד מישהו בחיים.‬ 1286 01:48:18,375 --> 01:48:22,458 ‫אין לי למי לחזור חוץ מהם.‬ ‫את מבינה את זה?‬ 1287 01:48:24,833 --> 01:48:28,041 ‫ואני צריכה את אימא שלי יותר מתמיד.‬ 1288 01:48:30,041 --> 01:48:32,333 ‫ואני בטח לא אראה אותה יותר בחיים.‬ 1289 01:48:42,500 --> 01:48:44,166 ‫אכפת לי, באמת.‬ 1290 01:48:47,125 --> 01:48:50,250 ‫אני לא יודעת מה אני אמורה‬ ‫לעשות לגבי זה, אבל אכפת לי.‬ 1291 01:48:53,500 --> 01:48:54,875 ‫למה את כזאת?‬ 1292 01:48:58,416 --> 01:49:01,375 ‫מה יוצא לך מזה שאת כועסת כל הזמן?‬ 1293 01:49:13,416 --> 01:49:18,083 ‫כל יום, כל היום, העבודה שלי היא...‬ 1294 01:49:19,041 --> 01:49:22,916 ‫להבין אנשים מספיק‬ ‫כדי לדעת איך לשקר להם‬ 1295 01:49:23,000 --> 01:49:25,750 ‫ולמכור להם דברים שהם לא באמת רוצים.‬ 1296 01:49:26,625 --> 01:49:28,708 ‫וכשבוחנים אנשים ככה, ‬ 1297 01:49:29,500 --> 01:49:32,250 ‫כשבאמת רואים איך הם מתייחסים זה לזה...‬ 1298 01:49:33,875 --> 01:49:34,791 ‫את לא טיפשה.‬ 1299 01:49:35,916 --> 01:49:39,916 ‫את רואה מה הם עושים, ‬ ‫והם עושים את זה בלי לחשוב בכלל.‬ 1300 01:49:40,000 --> 01:49:44,000 ‫לעזאזל. עשיתי את זה לך ולאבא שלך, ‬ ‫ואני אפילו לא יודעת למה.‬ 1301 01:49:45,333 --> 01:49:47,000 ‫אנחנו דופקים זה את זה‬ 1302 01:49:47,708 --> 01:49:50,374 ‫כל הזמן, בלי לשים לב אפילו.‬ 1303 01:49:50,458 --> 01:49:55,082 ‫אנחנו דופקים כל יצור חי על כוכב הלכת הזה‬ ‫וחושבים שיהיה בסדר‬ 1304 01:49:55,166 --> 01:49:59,166 ‫כי אנחנו משתמשים בקשיות מנייר‬ ‫ומזמינים עוף חופש.‬ 1305 01:50:00,625 --> 01:50:05,249 ‫והקטע החולני הוא שלדעתי עמוק בפנים‬ ‫אנחנו יודעים שאנחנו לא עובדים על אף אחד.‬ 1306 01:50:05,333 --> 01:50:07,291 ‫אנחנו יודעים שאנחנו חיים בשקר.‬ 1307 01:50:07,375 --> 01:50:09,874 ‫אשליה שמוסכמת על כולם‬ 1308 01:50:09,958 --> 01:50:13,666 ‫ועוזרת לנו להתעלם בעקביות‬ ‫מכמה שאנחנו נוראיים באמת.‬ 1309 01:50:21,416 --> 01:50:25,250 ‫אני לא מסכימה עם רוב הדברים‬ ‫שאת עושה ואומרת, אבל...‬ 1310 01:50:27,250 --> 01:50:30,125 ‫זה החלק בדיאגרמת הוון שבו יש בינינו חפיפה.‬ 1311 01:50:32,000 --> 01:50:34,000 ‫אני מסכימה עם כל מה שאמרת עכשיו.‬ 1312 01:50:36,416 --> 01:50:41,000 ‫אבל עד כמה שאנשים אולי נוראיים...‬ 1313 01:50:43,416 --> 01:50:46,125 ‫שום דבר לא ישנה את זה‬ ‫שאנחנו זה כל מה שיש לנו.‬ 1314 01:50:51,125 --> 01:50:52,708 ‫אני לא רוצה להיות כזאת.‬ 1315 01:51:00,541 --> 01:51:02,375 ‫אני שונאת להיות נוראית כזאת.‬ 1316 01:51:04,666 --> 01:51:07,332 ‫ואני יודעת שאני אומרת‬ ‫שאני שונאת אנשים, אבל...‬ 1317 01:51:07,416 --> 01:51:09,958 ‫אני אעשה הכול כדי שהם יחזרו אליי.‬ 1318 01:52:12,041 --> 01:52:13,291 ‫היי, אבא.‬ 1319 01:52:13,875 --> 01:52:15,291 ‫אתה חושב שטיילור בסדר?‬ 1320 01:52:16,708 --> 01:52:17,541 ‫מי?‬ 1321 01:52:23,750 --> 01:52:24,875 ‫ארצ'י, תישאר כאן.‬ 1322 01:52:26,500 --> 01:52:27,416 ‫בוא נלך.‬ 1323 01:52:45,333 --> 01:52:46,166 ‫ג'ורג'.‬ 1324 01:52:46,750 --> 01:52:50,124 ‫דני. סליחה שאני מטריד אותך בבית ככה.‬ 1325 01:52:50,208 --> 01:52:52,332 ‫אני צריך שאתה והחבר שלך תרדו מהמרפסת‬ 1326 01:52:52,416 --> 01:52:53,916 ‫ותעמדו ליד הרכב שלכם.‬ 1327 01:52:55,125 --> 01:52:55,958 ‫מה?‬ 1328 01:52:56,458 --> 01:52:58,833 ‫רדו מהמרפסת ותעמדו ליד הרכב שלכם.‬ 1329 01:53:20,750 --> 01:53:21,791 ‫איך אוכל לעזור?‬ 1330 01:53:27,333 --> 01:53:28,791 ‫רק באנו לבדוק מה שלומך.‬ 1331 01:53:30,041 --> 01:53:32,166 ‫לראות אם אתה כאן, אם אתה בסדר.‬ 1332 01:53:33,458 --> 01:53:36,124 ‫אם שמעת משהו על מה שקורה.‬ 1333 01:53:36,208 --> 01:53:37,624 ‫כן, אני קליי.‬ 1334 01:53:37,708 --> 01:53:41,166 ‫המשפחה שלי שכרה את הבית של ג "ה... ג'ורג'.‬ 1335 01:53:41,250 --> 01:53:42,707 ‫אנחנו מהעיר.‬ 1336 01:53:42,791 --> 01:53:44,957 ‫טוב, לך ולמשפחה שלך יש מזל.‬ 1337 01:53:45,041 --> 01:53:47,625 ‫תאר לעצמך איזה מופע אימים‬ ‫מתחולל בעיר עכשיו.‬ 1338 01:53:48,583 --> 01:53:51,541 ‫אם לדבר בכנות, ‬ ‫אני מופתע שבכלל יצאתם החוצה.‬ 1339 01:53:52,416 --> 01:53:54,666 ‫באנו לכאן כי הבן שלי זקוק לעזרה.‬ 1340 01:53:56,750 --> 01:53:58,041 ‫הוא מקיא. הוא...‬ 1341 01:53:58,125 --> 01:54:01,124 ‫הוא איבד את השיניים שלו.‬ ‫הן פשוט נפלו. אין לנו הסבר.‬ 1342 01:54:01,208 --> 01:54:03,166 ‫השיניים שלו, מה?‬ 1343 01:54:04,541 --> 01:54:06,708 ‫זה בטח קשור לרעש ההוא.‬ 1344 01:54:10,250 --> 01:54:11,874 ‫ידוע לך משהו על הרעש?‬ 1345 01:54:11,958 --> 01:54:16,749 ‫זה לא כל כך שונה‬ ‫ממה שקרה בקובה לפני זמן מה.‬ 1346 01:54:16,833 --> 01:54:19,666 ‫"נשק מיקרוגל" קוראים לזה, ‬ ‫הוא מייצר סוג של קרינה‬ 1347 01:54:19,750 --> 01:54:21,958 ‫שנישאת על גבי גלי קול.‬ 1348 01:54:22,833 --> 01:54:25,166 ‫גם שם אנשים איבדו שיניים.‬ 1349 01:54:25,958 --> 01:54:27,916 ‫חוץ מזה, הדבר היחיד שאני יודע בוודאות‬ 1350 01:54:28,000 --> 01:54:30,625 ‫הוא שלא יוצא הרבה מידע, אז...‬ 1351 01:54:32,416 --> 01:54:33,625 ‫אני מניח שזו מלחמה.‬ 1352 01:54:35,625 --> 01:54:37,207 ‫או לפחות התחלה של מלחמה.‬ 1353 01:54:37,291 --> 01:54:38,957 ‫אומרים ששמעו פטפוטים.‬ 1354 01:54:39,041 --> 01:54:41,249 ‫על זה פטפטו כנראה.‬ 1355 01:54:41,333 --> 01:54:43,541 ‫פטפוטים. מה זאת אומרת, "פטפוטים"?‬ 1356 01:54:45,250 --> 01:54:47,916 ‫אתה צריך להתעמק בעיתונים‬ ‫מעבר לעמוד הראשון.‬ 1357 01:54:48,708 --> 01:54:52,124 ‫הרוסים החזירו את הצוות שלהם מוושינגטון.‬ 1358 01:54:52,208 --> 01:54:53,791 ‫שמת לב לזה בכלל?‬ 1359 01:54:53,875 --> 01:54:57,082 ‫משהו קורה. אני לא יודע מה בדיוק.‬ 1360 01:54:57,166 --> 01:54:58,957 ‫אולי זה כל מה שנדע אי פעם.‬ 1361 01:54:59,041 --> 01:55:03,041 ‫אולי פשוט צריך לחכות בסבלנות, ‬ ‫לשמור על עצמנו.‬ 1362 01:55:04,541 --> 01:55:06,500 ‫להתפלל. מה שעוזר לך.‬ 1363 01:55:09,750 --> 01:55:10,583 ‫טוב, דני...‬ 1364 01:55:12,416 --> 01:55:14,208 ‫כמו שקליי אמר, הבן שלו חולה.‬ 1365 01:55:15,458 --> 01:55:17,749 ‫תפילות לא יספיקו לנו.‬ 1366 01:55:17,833 --> 01:55:20,082 ‫ומאחר שידוע כמה אתה מוכן למצבים כאלה, ‬ 1367 01:55:20,166 --> 01:55:22,207 ‫חשבנו שאולי יש לך תרופה שתעזור לו.‬ 1368 01:55:22,291 --> 01:55:24,875 ‫זה לא עניינכם מה יש לי.‬ 1369 01:55:28,583 --> 01:55:29,458 ‫דני.‬ 1370 01:55:30,041 --> 01:55:31,958 ‫בחייך. זה אני. אנחנו מכירים.‬ 1371 01:55:33,375 --> 01:55:34,374 ‫אנחנו חברים.‬ 1372 01:55:34,458 --> 01:55:38,541 ‫זו דרכו של העולם הישן, ג'ורג'.‬ ‫אתה לא חושב בצלילות.‬ 1373 01:55:38,625 --> 01:55:40,541 ‫דני, מה אתה אומר בעצם?‬ 1374 01:55:40,625 --> 01:55:42,791 ‫אתה אומר לאיש הזה לא לטפל בבנו?‬ 1375 01:55:42,875 --> 01:55:44,332 ‫שום דבר לא הגיוני כרגע.‬ 1376 01:55:44,416 --> 01:55:47,541 ‫כשהעולם חסר היגיון, ‬ ‫אני עדיין יכול להישמע לשכל הישר‬ 1377 01:55:47,625 --> 01:55:49,250 ‫ולהגן על אנשיי.‬ 1378 01:55:50,125 --> 01:55:52,957 ‫מה שאתה תבחר לעשות זה כבר עסק שלך.‬ 1379 01:55:53,041 --> 01:55:56,291 ‫חשבתי שאני עושה את המעשה הנכון‬ ‫כשהבאתי אותם לכאן.‬ 1380 01:55:56,375 --> 01:55:58,416 ‫אם יש לך תרופה שיכולה לעזור לו...‬ 1381 01:55:58,500 --> 01:56:00,000 ‫אנחנו יכולים לשלם.‬ 1382 01:56:02,541 --> 01:56:04,791 ‫נגיד, 1,000 דולר?‬ 1383 01:56:04,875 --> 01:56:07,374 ‫הכסף יהיה חסר ערך אם הממשלה תיפול.‬ 1384 01:56:07,458 --> 01:56:10,749 ‫כל הרשת קרסה. כרטיסי האשראי שלי לא יעבדו.‬ 1385 01:56:10,833 --> 01:56:13,624 ‫אין "ונמו" או "אפל-פיי".‬ 1386 01:56:13,708 --> 01:56:16,500 ‫רק למזומן אולי יש עדיין ערך.‬ 1387 01:56:19,041 --> 01:56:22,333 ‫הבן שלי חולה מאוד.‬ ‫הוא זקוק לעזרתך. הוא בן 16.‬ 1388 01:56:30,833 --> 01:56:31,708 ‫אין פה כלום.‬ 1389 01:56:50,291 --> 01:56:51,125 ‫רוזי.‬ 1390 01:56:54,625 --> 01:56:56,166 ‫אתה במצב לא פשוט.‬ 1391 01:56:57,000 --> 01:56:58,041 ‫אני מבין.‬ 1392 01:56:58,625 --> 01:57:01,082 ‫הייתי עושה כל מה שצריך למען המשפחה שלי.‬ 1393 01:57:01,166 --> 01:57:02,582 ‫אז זה מה שאני עושה.‬ 1394 01:57:02,666 --> 01:57:05,458 ‫אני נועל את הדלתות.‬ ‫אני מחכה, אני מתבונן, ‬ 1395 01:57:06,125 --> 01:57:07,499 ‫אני מוציא את הרובה שלי.‬ 1396 01:57:07,583 --> 01:57:10,041 ‫מעבר לזה, אין לי תשובות בשבילך.‬ 1397 01:57:14,083 --> 01:57:15,708 ‫רות, יש עקבות של אופניים...‬ 1398 01:57:22,416 --> 01:57:25,332 ‫אני אחזור לתוך הבית שלי עכשיו.‬ 1399 01:57:25,416 --> 01:57:28,416 ‫אני אגיד שלום ובהצלחה.‬ 1400 01:57:28,500 --> 01:57:30,457 ‫אם תצאו שוב, אתם מוזמנים לבקר, ‬ 1401 01:57:30,541 --> 01:57:33,041 ‫אבל לא אוכל להציע לכם יותר משיחה.‬ 1402 01:57:34,291 --> 01:57:37,457 ‫אני מציע שתבדוק‬ ‫עם השכנים שלך, משפחת תורן.‬ 1403 01:57:37,541 --> 01:57:38,832 ‫הם הסבו את המרתף שלהם‬ 1404 01:57:38,916 --> 01:57:41,332 ‫בשקט בשקט לפני זמן מה, ‬ ‫בלי אישורים וכלום.‬ 1405 01:57:41,416 --> 01:57:43,957 ‫חבר שלי עבד עליו.‬ ‫לא הראה אפילו לי את התוכניות.‬ 1406 01:57:44,041 --> 01:57:45,416 ‫אם תשאלו אותי?‬ 1407 01:57:45,500 --> 01:57:48,582 ‫זה בונקר ליום הדין בשפת הפוצים העשירים.‬ 1408 01:57:48,666 --> 01:57:51,083 ‫קדימה, דני. אל תפקיר אותנו ככה.‬ 1409 01:57:53,333 --> 01:57:57,833 ‫לא שמת לב מה קורה בחוץ, ג'ורג'?‬ 1410 01:57:58,416 --> 01:58:00,083 ‫כולנו הופקרנו לגורלנו.‬ 1411 01:58:30,041 --> 01:58:31,458 ‫עם כל הכבוד, ‬ 1412 01:58:32,541 --> 01:58:35,166 ‫אני רוצה שתעופו מהשטח שלי.‬ 1413 01:58:36,458 --> 01:58:37,291 ‫מיד.‬ 1414 01:58:51,583 --> 01:58:54,416 ‫לא נלך לשום מקום‬ ‫עד שתיתן לנו את מה שאנו צריכים.‬ 1415 01:59:11,333 --> 01:59:12,958 ‫מה לעזאזל קורה כרגע?‬ 1416 01:59:17,541 --> 01:59:19,666 ‫הבטחתי לאימא של הילד שאשיג לו עזרה.‬ 1417 01:59:19,750 --> 01:59:22,957 ‫אתה עוזר לו רק לזכות במוות מהיר, ‬ ‫אלא אם תנמיך את הנשק.‬ 1418 01:59:23,041 --> 01:59:25,957 ‫ג "ה, תוריד את האקדח.‬ ‫נמצא דרך אחרת להגיע לביה "ח.‬ 1419 01:59:26,041 --> 01:59:28,625 ‫אין דרך אחרת!‬ ‫וחוץ מזה, הוא לא יירה בנו.‬ 1420 01:59:29,750 --> 01:59:30,832 ‫נשמע שהוא כן.‬ 1421 01:59:30,916 --> 01:59:32,916 ‫הוא מבלף!‬ ‫-לא מבלף ולא בטיח.‬ 1422 01:59:41,416 --> 01:59:43,041 ‫חכו רגע!‬ 1423 01:59:43,125 --> 01:59:44,499 ‫קליי, זוז מהדרך!‬ ‫-אבא!‬ 1424 01:59:44,583 --> 01:59:46,166 ‫אני מנסה לדבר איתו בהיגיון!‬ 1425 01:59:53,625 --> 01:59:55,332 ‫זה ייגמר‬ 1426 01:59:55,416 --> 01:59:58,082 ‫רק אם תיכנסו לרכב ותיסעו ברגע זה.‬ 1427 01:59:58,166 --> 02:00:01,041 ‫לאן? כל הדרכים חסומות.‬ 1428 02:00:01,125 --> 02:00:03,582 ‫אנחנו באמצע שום מקום. אין אף אחד באזור.‬ 1429 02:00:03,666 --> 02:00:06,832 ‫אין לי מושג מה אני אמור לעשות עכשיו.‬ 1430 02:00:06,916 --> 02:00:10,832 ‫אני בקושי יכול לעשות משהו‬ ‫בלי הטלפון הנייד והג'י-פי-אס שלי.‬ 1431 02:00:10,916 --> 02:00:13,541 ‫אני אדם חסר תועלת.‬ 1432 02:00:14,791 --> 02:00:16,833 ‫אבל הבן שלי חולה, ‬ 1433 02:00:17,916 --> 02:00:20,666 ‫והבת שלי נעדרת.‬ 1434 02:00:21,833 --> 02:00:23,583 ‫ואני לא יודע מה לעשות.‬ 1435 02:00:24,916 --> 02:00:28,541 ‫אבל אתה התכוננת היטב.‬ 1436 02:00:28,625 --> 02:00:29,749 ‫ועוד איך.‬ 1437 02:00:29,833 --> 02:00:31,416 ‫נכון, לכן באנו אליך, ‬ 1438 02:00:31,500 --> 02:00:33,416 ‫כי רק אתה יכול לעזור לבן שלי.‬ 1439 02:00:33,500 --> 02:00:36,416 ‫לא בעיה שלי.‬ ‫-לא, אתה צודק. זאת לא.‬ 1440 02:00:36,500 --> 02:00:39,250 ‫אבל זה כמו שאמרת, נכון?‬ 1441 02:00:39,833 --> 02:00:43,041 ‫מה היית עושה אם זה היה‬ ‫בן משפחה שלך? זה מה שאני עושה.‬ 1442 02:00:43,125 --> 02:00:44,875 ‫זה הדבר היחיד שביכולתי לעשות.‬ 1443 02:00:45,458 --> 02:00:47,332 ‫אני מתחנן.‬ 1444 02:00:47,416 --> 02:00:48,333 ‫בבקשה.‬ 1445 02:00:49,458 --> 02:00:51,375 ‫בבקשה תעזור לבן שלי.‬ 1446 02:01:33,375 --> 02:01:37,500 ‫אני מניח שהיה צפוי שבשלב מסוים‬ ‫תתחיל מערכת סחר חליפין מיושנת.‬ 1447 02:01:38,833 --> 02:01:41,291 ‫זה עדיין מזומן, אז זה לא באמת סחר חליפין.‬ 1448 02:01:41,375 --> 02:01:43,250 ‫יש לי עוד פיסת מידע בשבילכם.‬ 1449 02:01:43,916 --> 02:01:45,583 ‫בחינם, אם אתה מעוניינים.‬ 1450 02:01:47,833 --> 02:01:49,958 ‫הקוריאנים עומדים מאחורי הכול.‬ 1451 02:01:51,041 --> 02:01:51,958 ‫הקוריאנים?‬ 1452 02:01:55,791 --> 02:01:57,166 ‫למה אתה אומר את זה?‬ 1453 02:01:57,250 --> 02:02:01,375 ‫תסמוך עליי. אלה הקוריאנים.‬ ‫או הסינים. אחד מהם.‬ 1454 02:02:05,208 --> 02:02:06,041 ‫תראה לו.‬ 1455 02:02:10,208 --> 02:02:12,499 ‫יצאתי לנסיעה אתמול.‬ 1456 02:02:12,583 --> 02:02:15,582 ‫יש רחפן גדול שמפזר אותם בכל מקום.‬ 1457 02:02:15,666 --> 02:02:20,833 ‫כתוב "מוות לאמריקה", ‬ ‫אז אנחנו חושבים שאלה האיראנים.‬ 1458 02:02:21,875 --> 02:02:25,666 ‫אני זוכר ששמעתי פעם ברדיו‬ ‫על יכולות הסייבר שלהם.‬ 1459 02:02:29,333 --> 02:02:30,250 ‫מה מצחיק בזה?‬ 1460 02:02:32,916 --> 02:02:35,207 ‫לפני שהטלפונים הפסיקו לעבוד, ‬ 1461 02:02:35,291 --> 02:02:39,166 ‫שמעתי מחבר שלי בסן דייגו על אירוע דומה, ‬ 1462 02:02:39,250 --> 02:02:42,999 ‫רחפנים שמפזרים עלונים, ‬ ‫אלא שהם היו בקוריאנית.‬ 1463 02:02:43,083 --> 02:02:46,207 ‫או מנדרינית.‬ ‫כמו שאמרתי, הוא לא ידע לומר.‬ 1464 02:02:46,291 --> 02:02:49,999 ‫אבל מאחר ששירת ארבעה סבבים בעיראק, ‬ 1465 02:02:50,083 --> 02:02:52,583 ‫הוא היה יודע טוב מאוד אילו זה נראה ככה.‬ 1466 02:02:58,416 --> 02:03:00,541 ‫רכשנו הרבה אויבים ברחבי העולם.‬ 1467 02:03:01,375 --> 02:03:03,958 ‫אולי כל זה אומר שכמה מהם חברו יחדיו.‬ 1468 02:03:12,541 --> 02:03:14,500 ‫ראיתי פלמינגואים בבריכה שלנו אמש.‬ 1469 02:03:17,750 --> 02:03:19,708 ‫בעלי החיים מנסים להזהיר אותנו.‬ 1470 02:03:22,208 --> 02:03:23,583 ‫הם יודעים משהו.‬ 1471 02:03:24,875 --> 02:03:26,416 ‫הם יודעים משהו שאנחנו לא.‬ 1472 02:03:27,208 --> 02:03:29,666 ‫כמו כשכלבים יודעים שסופות מתקרבות.‬ 1473 02:03:31,708 --> 02:03:33,500 ‫יש עוד עקבות של אופניים בהמשך.‬ 1474 02:03:40,125 --> 02:03:42,958 ‫כדאי שנחזור לבית. אבא שלי בטח שם.‬ 1475 02:03:43,458 --> 02:03:45,750 ‫אולי הוא יוכל לעזור... לנו.‬ 1476 02:03:48,500 --> 02:03:50,458 ‫אני לא הולכת לשום מקום בלי רוזי.‬ 1477 02:03:56,250 --> 02:03:59,291 ‫הבית הזה. בטח לשם היא הלכה.‬ 1478 02:04:01,708 --> 02:04:04,083 ‫בואו נחזור ונראה אם הן מצאו את רוז.‬ 1479 02:04:19,375 --> 02:04:22,166 ‫ג "ה, מה קורה?‬ 1480 02:04:24,916 --> 02:04:26,041 ‫לפני שניסע...‬ 1481 02:04:28,833 --> 02:04:31,041 ‫אני צריך לדעת שאתה גלוי איתי.‬ 1482 02:04:33,750 --> 02:04:37,124 ‫לא משנה כמה רחוק זה ילך, ‬ ‫אני צריך לדעת שהכול טוב בינינו‬ 1483 02:04:37,208 --> 02:04:39,666 ‫כי אם מה שקרה כאן קורה בכל מקום, ‬ 1484 02:04:39,750 --> 02:04:43,083 ‫אנחנו צריכים להגיע לבונקר‬ ‫שדני סיפר לנו עליו, ומהר.‬ 1485 02:04:44,333 --> 02:04:45,875 ‫על מה אתה מדבר?‬ 1486 02:04:50,333 --> 02:04:51,458 ‫אתה יודע משהו.‬ 1487 02:04:56,833 --> 02:04:59,875 ‫היה לי חשד, אבל רציתי לדעת יותר קודם.‬ 1488 02:05:00,958 --> 02:05:03,000 ‫כל הסימנים היו שם, בטח, אבל אני...‬ 1489 02:05:04,166 --> 02:05:05,958 ‫אני לא רציתי להפחיד אף אחד.‬ 1490 02:05:06,583 --> 02:05:08,791 ‫הייתם קוראים לי מטורף כי זה באמת מטורף.‬ 1491 02:05:08,875 --> 02:05:11,707 ‫זה היה הגיוני יותר‬ ‫אילו היינו על סף פלישה כוללת, ‬ 1492 02:05:11,791 --> 02:05:12,916 ‫אבל זה...‬ 1493 02:05:15,541 --> 02:05:17,374 ‫לא חשבתי שניתן לדבר כזה לקרות.‬ 1494 02:05:17,458 --> 02:05:18,791 ‫חשבתי שאנו חכמים יותר.‬ 1495 02:05:18,875 --> 02:05:20,000 ‫לתת למה לקרות?‬ 1496 02:05:24,333 --> 02:05:26,582 ‫הלקוח העיקרי שלי עובד בתעשיית הנשק, ‬ 1497 02:05:26,666 --> 02:05:30,500 ‫לכן אני מבלה הרבה זמן‬ ‫בניתוח עלות-תועלת של מבצעים צבאיים.‬ 1498 02:05:31,708 --> 02:05:35,250 ‫הייתה תוכנית אחת‬ ‫שהפחידה את הלקוח שלי יותר מכול.‬ 1499 02:05:36,000 --> 02:05:39,875 ‫תמרון תלת-שלבי פשוט‬ ‫שבכוחו להפיל ממשלה של מדינה מבפנים.‬ 1500 02:05:43,125 --> 02:05:46,249 ‫השלב הראשון הוא בידוד.‬ 1501 02:05:46,333 --> 02:05:48,916 ‫מנטרלים את התקשורת ואת אמצעי התחבורה שלהם.‬ 1502 02:05:49,916 --> 02:05:53,291 ‫הופכים את המטרה לחירשת, ‬ ‫אילמת ומשותקת ככל האפשר, ‬ 1503 02:05:53,375 --> 02:05:55,458 ‫ומכינים אותה לקראת השלב השני: ‬ 1504 02:05:56,041 --> 02:05:58,041 ‫כאוס מתוזמר.‬ 1505 02:05:58,125 --> 02:06:02,041 ‫מפחידים אותם עם מתקפות חשאיות ומידע שגוי, ‬ 1506 02:06:02,125 --> 02:06:03,957 ‫ומציפים את יכולות ההגנה שלהם‬ 1507 02:06:04,041 --> 02:06:08,124 ‫כך שמערכות הנשק שלהם יהיו פגיעות‬ ‫בפני קיצוניים והצבא שלהם עצמם.‬ 1508 02:06:08,208 --> 02:06:12,291 ‫ללא אויב או מניע ברורים, ‬ ‫אנשים יתחילו לבגוד זה בזה.‬ 1509 02:06:15,416 --> 02:06:19,375 ‫אם זה יבוצע בהצלחה, ‬ ‫השלב השלישי יקרה מעצמו.‬ 1510 02:06:21,625 --> 02:06:23,041 ‫מה השלב השלישי?‬ 1511 02:06:27,833 --> 02:06:28,833 ‫הפיכה.‬ 1512 02:06:31,541 --> 02:06:32,541 ‫מלחמת אזרחים.‬ 1513 02:06:36,541 --> 02:06:37,458 ‫התמוטטות.‬ 1514 02:06:43,541 --> 02:06:46,124 ‫התוכנית הזו נחשבה לדרך המשתלמת ביותר‬ 1515 02:06:46,208 --> 02:06:47,750 ‫לערער יציבות של מדינה.‬ 1516 02:06:49,166 --> 02:06:52,082 ‫כי אם מדינת היעד מספיק לא מתפקדת, ‬ 1517 02:06:52,166 --> 02:06:54,833 ‫היא תעשה בשבילך את העבודה.‬ 1518 02:07:01,208 --> 02:07:03,666 ‫מי שהתחיל את זה רוצה שאנחנו נסיים את זה.‬ 1519 02:08:51,958 --> 02:08:55,000 ‫- משפחת תורן -‬ 1520 02:09:31,916 --> 02:09:32,916 ‫רוז!‬ 1521 02:11:10,333 --> 02:11:12,291 ‫התראת חירום‬ 1522 02:11:12,375 --> 02:11:15,291 ‫הבית הלבן וערים מרכזיות‬ ‫מותקפים ע "י כוחות חמושים.‬ 1523 02:11:15,375 --> 02:11:17,124 ‫רמות קרינה גבוהות זוהו‬ 1524 02:11:17,208 --> 02:11:19,166 ‫בקרבת מרכזי אוכלוסייה רבים.‬ 1525 02:11:19,666 --> 02:11:21,916 ‫תפסו מחסה באופן מיידי.‬ 1526 02:11:22,416 --> 02:11:24,250 ‫התראת חירום‬ 1527 02:11:59,958 --> 02:12:01,124 ‫- ברוכים הבאים! -‬ 1528 02:12:01,208 --> 02:12:02,250 ‫- קורא -‬ 1529 02:12:09,208 --> 02:12:10,375 ‫- "חברים" -‬ 1530 02:12:13,791 --> 02:12:18,291 ‫- פרקים -‬ 1531 02:12:18,375 --> 02:12:20,000 ‫- האחרון -‬ 1532 02:12:21,750 --> 02:12:23,125 ‫- נגן -‬ 1533 02:19:24,666 --> 02:19:29,666 ‫תרגום כתוביות: אור גסנר‬